Full Text Israel Political Brief May 17, 2015: PM Benjamin Netanyahu’s Remarks at the Official Jerusalem Day Ceremony Marking 48 Years since the Unification of Jerusalem

ISRAEL POLITICAL BRIEF

ISRAEL POLITICAL BRIEF: ISRAEL NEWS

Excerpt from PM Netanyahu’s Remarks at the Official Jerusalem Day Ceremony Marking 48 Years since the Unification of Jerusalem

Source: PMO, 5-17-15

“Islamic fanaticism threatens Jerusalem, the Middle East and the entire world: Sunni fanaticism, such as that of Islamic State, and the Shi’ite extremists led by the Ayatollahs in Tehran. Extremist Sunni and Shi’ites are fighting each other but they have a common enemy – the West and the culture of freedom and progress that it represents. Only last night, after vigorous action by the US against the terrorism of Islamic State, the leader of Iran, Khamenei, attacked the US and said: It is the United States, so said the man who is heading the negotiations between Iran and the major powers, that is causing and supports terrorism. These words were said when Iran still does not have nuclear weapons and it is still not too late to go back on the plan to give Iran a deal that would pave for it a certain path to nuclear weapons. We oppose this deal and we are not the only ones who do so. It is both necessary and possible to achieve a better deal because extremists cannot be allowed to achieve their aims, not in Iran, not in Yemen and not in Jerusalem.”

דברי ראש הממשלה נתניהו בעצרת הממלכתית בגבעת התחמושת לציון 48 שנים לאיחוד ירושלים

17/05/2015
יום ראשון כ”ח אייר תשע”ה
צילום: קובי גדעון, לע”מ לחץ להגדלה

– הטקסט עבר התאמת עריכה –

נשיאנו, ראובן ריבלין ורעייתו נחמה,
סגן יו”ר הכנסת, חבר הכנסת נחמן שי,
המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין, גם הוא איש ירושלים,
שרים, חברי כנסת,
ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת,
יו”ר הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי,
המפכ”ל, יוחנן דנינו,
מפקד פיקוד המרכז, האלוף רוני נומה,
מפקדים ולוחמי צה”ל,
משפחות יקרות,

לפני 48 שנים נתאחו קרעיה של בירתנו ירושלים, והיא שבה להיות עיר שחוברה לה יחדיו. חלוקתה גרמה לניוונה – איחודה הביא לפריחתה. ועל כן ירושלים לא תהפוך עוד לעיר פצועה ומבותרת; אנחנו נשמור לעד על ירושלים מאוחדת בריבונות ישראל.

במעמד זה אנו מרכינים ראש לזכרם של חללי צה”ל במלחמת ששת הימים, ובתוכם הנופלים בקרבות להגנת ירושלים ולשחרורה. אין עתיד בלי תקווה, ואין תוחלת לאומה בלי הנכונות להקרבה. וההקרבה שהייתה בעיר הזאת, בגבעה הזאת, השאירו חותם של מופת לדורות של לוחמים. לא בכדי המתגייסים הטריים לצבא הגנה לישראל מירושלים באים למקום הזה. הייתה לי הזכות לפני כמה חודשים, יחד עם רעייתי, ללוות את בננו שהתגייס להיות לוחם בצה”ל והתרגשנו מאוד, מטבע הדברים – כמו שאר ההורים שהיו כאן – מהיום, אבל גם התרגשנו מהמקום.

אני רוצה לומר לכם, בני המשפחות השכולות, שאני יודע את עומק כאבכם ואני שותף ליגונכם. פצעי האובדן חתומים בבשרכם. אם יש גמול ונחמה על הקורבן היקר – הם טמונים בהכרה של העם כולו לגיבורינו שבזכותם נחלצה ישראל מסכנה קיומית. בני דורי זוכרים היטב את שש היממות שהסירו את לולאת החנק מצווארה של המדינה. אבל לא פחות מכך חקוקים בנו ימי החרדה וההמתנה הדרוכה שקדמו למלחמה.

כולנו ידענו שגורלה של ישראל מונח על כפות המאזניים. קמנו כאיש אחד, התלכדנו, אזרנו עוז, והדפנו את אויבינו שסגרו עלינו בשלוש חזיתות. אין מלחמה צודקת ומוסרית מהמערכה הזאת, שבה התגלה רצון-החיים של עם ישראל במלוא עוצמתו. גולת הכותרת של הניצחון המזהיר הייתה ירושלים. במשך 19 שנים, מאז מלחמת העצמאות, היא הייתה עיר שסועה, סגורה מכל עבר, חנוקה.
יש פה הרבה צעירים, אז אני מזמין אתכם לדבר עם ותיקי ירושלים, בראשם הנשיא ריבלין וגם אנוכי, מי כמונו זוכרים זאת. תשמעו מאיתנו על שטחי ההפקר, על סכנת צליפה מצלפי הלגיון שעל החומות, על קירות הבטון שהגנו על עוברים ושבים בלב העיר מסכנת הירי, על גדרות תיל, ביצורים, מכשולים ושלטים שעליהם כתוב: “עצור, גבול לפניך”.

אני זוכר את זה היטב משכונת ממילא, ששם היה משרדו של אבי ז”ל. ואני זוכר גם את מעבר מנדלבאום. על נגישות לעיר העתיקה בכלל לא היה על מה לדבר. מעמדות התצפית שסמוכות לקו שחצה את הבירה – בהר ציון, באבו תור, על גג מנזר נוטרדם, ניסינו להביט במשקפות מאולתרות על “העיר האסורה”. תמיד הרגשנו שמשהו חסר, תמיד הייתה עננה בלתי-נראית תלויה מעל ראשינו.
כך הייתה ירושלים, וכל זה השתנה בבת אחת לפני 48 שנים. כאן, בגבעת התחמושת, התחולל קרב גבורה מכונן בין תעלות קשר, מחסני נשק ובונקרים. שני דורות לפני שחיילינו התמודדו בגבורה עם איום המנהרות של החמאס במבצע “צוק איתן”, היו התעלות הללו כאן סמל לנחישות ולהקרבה של לוחמי ישראל. ובמרחק של כשני קילומטרים מכאן התהווה הסמל האחר של הלחימה בירושלים, ואני זוכר את הרגעים ששמענו: ‘נכנסנו לעיר העתיקה’.

אני זוכר את הדברים של מוטה גור שהרטיטו את נימי הנפש של כולנו, אני זוכר צנחנים קשוחים שהתרפקו בדמעות על אבני הכותל המערבי. כל אחד מהם הרגיש שהוא נושא על גופו לא רק נשק וקסדה – אלא גם מטען היסטורי עצום של כיסופי הדורות לציון. ביום שחרור ירושלים הגיעה האחדות בעם לפסגות חדשות – בארץ ובתפוצות. המחיצות שנפלו בלבה של ירושלים, נפלו גם בתוכנו. גלים עצומים של הזדהות ושל רגש עמוק שטפו אותנו. הם הביאו להתעוררות ציונית אדירה בכל העולם, גם מעבר למסך הברזל, ולזינוק משמעותי בשיעורי העלייה לארץ.
ואכן, “היום השביעי” שלאחר המלחמה היה מסעיר לא פחות מקודמיו: שחררנו את ירושלים, ירושלים שחררה אותנו. מעיר מכווצת שהקיום בה מנוגד לחיים נורמליים – ירושלים נפתחה למרחב. היא הולכת ונבנית בתנופת פיתוח אדירה, וצדקת הנשיא כשאמרת: תנופת הפיתוח הזו חייבת לכלול גם את מזרח העיר.

אמר הנביא ישעיהו: “הִנְנִי יִסַד בְּצִיוֹן אָבֶן, אֶבֶן בֹּחַן”. ירושלים היא אכן אבן בוחן. היא מעמידה אותנו במבחן – עד כמה אנחנו נכונים להיאחז בה ולשמור עליה. בשנה האחרונה ידענו מעשי טרור חמורים בירושלים – בראשם הטבח המזעזע במתפללי בית-הכנסת בשכונת הר נוף, פיגועי דריסה קטלניים, דקירות בסכינים וידויי אבנים שנועדו לפצוע ולהרוג. גם ביום הזה יש מי שמנסה לאתגר אותנו בירושלים, ואני שולח מכאן איחולי החלמה לשוטרים, ואני משבח את שוטרי משטרת ישראל על כל פעולתה לשמור על ביטחון ירושלים, על ביטחוננו. לא נשלים עם הטרור. נרדוף את מחולליו עד חורמה. נילחם בהסתה שנובעת מהתכחשות אויבינו לזיקה ההיסטורית שלנו לירושלים, לעומק שורשינו, למורשתנו. הם מבינים שירושלים היא נקודת המוקד של הזהות שלנו. יש לנו איתה ברית בת אלפי שנים. כשיהודי אומר “ירושלים” – במלה הזאת מקופלים כל תולדותינו, חלומותינו וערכינו.
ומי מתנגד להימצאותנו בירושלים? מי שמסרב להכיר בזכותנו להתקיים כעם ריבוני במדינתנו. הם רואים בנו נטע זר שצריך לעקור אותו מכאן. אנחנו נטע זר? ציטטתי לפני כמה דקות את הנביא ישעיהו, איש ירושלים, הוא ונביאי ישראל ניבאו בירושלים, מלכי ישראל, מלכי יהודה מלכו בירושלים. צריך לומר את האמת, בלי מורא: ירושלים הייתה מאז ומעולם בירתו של העם היהודי בלבד, ולא של שום עם אחר. כאן החלה דרכנו כאומה, זהו ביתנו ופה נישאר. בד בבד, אנחנו דואגים לכך שירושלים תישאר עיר פתוחה וסובלנית. רק תחת שלטון ישראל נשמר בירושלים חופש הפולחן של בני הדתות, כל הדתות. מאמיניהם מתפללים במקומות הקדושים להם – לא חרף שליטתנו בעיר, אלא דווקא בגלל שליטתנו בעיר.

הקנאות האיסלאמית מאיימת על ירושלים, על המזרח-התיכון, על העולם כולו. הקנאות של הסונים הקיצוניים דוגמת דאע”ש, ושל השיעים הקיצוניים בהנהגת האייתוללות בטהראן. הסונים והשיעים הקיצוניים נלחמים זה בזה, אבל יש להם אויב משותף – המערב ותרבות החופש והקדמה שהוא מייצג. רק אמש, אחרי פעולתה הנחושה של ארצות-הברית נגד הטרור של דאע”ש, תקף מנהיג איראן חמינאי את ארצות הברית ואמר: ארצות הברית – כך אומר האיש שעומד בראש המשא ומתן בין איראן למעצמות – היא-היא המחוללת והתומכת טרור. הדברים הללו נאמרים כשעדיין אין לאיראן נשק גרעיני, ועדיין לא מאוחר לחזור מהתוכנית לתת לאיראן עסקה שתסלול עבורה דרך בטוחה לגרעין.

אנחנו מתנגדים לעסקה הזאת, ואנחנו לא היחידים שמתנגדים לה. צריך ואפשר להשיג עסקה טובה יותר, כי אסור לתת לקיצונים להשיג את מבוקשם, לא באיראן, לא בתימן, לא בירושלים. ירושלים נמצאת באחת מתקופות הזוהר הגדולות שלה. אנחנו מוסיפים לבנות ולטפח אותה, להרחיב את שכונותיה, ויש לנו עוד הרבה מה לעשות ולשפר בכל חלקי העיר למען כל תושביה. אנו מקימים בה פנינות חן תרבותיות, ואדוני ראש העיר, אתה עושה כאן עבודת קודש. אנחנו מקימים בה את הספרייה הלאומית החדשה והקריה לארכיאולוגיה של ארץ-ישראל.

תסתכלו סביבכם, ירושלים – מנופים סביב לה. כל מי שמגיע משער הגיא לבירה רואה שאנחנו חוצבים באבן, מרחיבים את כביש 1, משדרגים נתיבים, מניחים מסילות רכבת. המהפכה שמתחוללת במעמד ירושלים – בתוך העיר ובסביבתה – רק תלך ותגבר בשנים הבאות. יותר מאשר בכל זמן אחר, ביום המיוחד הזה ברור לנו שירושלים המחולקת היא זיכְרון עבר. העתיד שייך לירושלים השלמה שלא תחולק עוד – עיר שהיא “כְּלִילַת יֹפִי, מָשׂוֹשׂ לְכָל הָאָרֶץ”.
חג שמח לתושבי ירושלים, חג שמח לכל עם ישראל.

 

Full Text Israel Political Brief May 15, 2015: PM Benjamin Netanyahu’s remarks at first meeting of the 34th Government

ISRAEL POLITICAL BRIEF

ISRAEL POLITICAL BRIEF: ISRAEL NEWS

PM Netanyahu’s remarks at first meeting of the 34th Government

Source: PMO, 5-15-15

We will work with determination, responsibility and vigor in the face of attempts to test our borders and our security. We will continue to promote a diplomatic settlement while upholding the vital interests and security of the citizens of Israel.
Prime Minister Benjamin Netanyahu

 Prime Minister Benjamin Netanyahu

Copyright: GPO/Avi Ohayon

(Communicated by the Prime Minister’s Media Adviser)

Following are Prime Minister Benjamin Netanyahu’s remarks at the start of the first meeting of the 34th Governmentearlier today (Friday, 15 May 2015):

“Despite all the ups-and-downs we had to go through to reach this moment, I am still moved by the position and I am certain that you are too. From this moment on we must leave disagreements outside this room and focus on good work for the citizens of Israel – all citizens of Israel.

We will work with determination, responsibility and vigor in the face of all attempts to test our borders and our security from both near and far. Israel’s enemies must know that any threated directed at us has red lines. This has been our policy under previous governments and will be under the current government as well.

We will continue to promote a diplomatic settlement while upholding the vital interests and security of the citizens of Israel. At the same time and perhaps in assistance, we will try to realize the opportunity of regional developments and new possibilities of action with the moderate and responsible countries around us.

We will work to improve social welfare with emphasis on lowering the cost of living in general and housing costs in particular. We will work to continue to reduce the gaps in Israeli society. We will continue to link the Negev and the Galilee with the center and to strengthen employment there and throughout the country. We are attentive to the cry of immigrants from Ethiopia and their families and next week we will form a special ministerial committee, under my chairmanship, to deal with this problem. We are obligated to work for the good of all Israeli citizens and we will do everything we can to justify the confidence the nation has vested in us.

Now the time has come to roll up our sleeves and get to work. May our efforts be successful.”

The 34th Government of Israel

(Knesset website)

Benjamin Netanyahu – Prime Minister, Minister of Health, Minister of Foreign Affairs, Minister of Communications, Minister of Regional Cooperation
Silvan Shalom – Vice Prime Minister, Minister of Internal Affairs

Ofir Akunis – Minister
Uri Yehuda Ariel – Minister of Agriculture and Rural Development
David Azoulay – Minister of Religious Services
Ze’ev Binyamin Begin – Minister
Naftali Bennett – Minister of Education, Minister of Diaspora Affairs
Danny Danon – Minister of Science, Technology, and Space
Aryeh Machluf Deri – Minister of the Economy, Minister of the Development of the Negev and Galil
Zeev Elkin – Minister of Immigration and Absorption
Avi Gabai – Minister of Environmental Protection
Yoav Galant – Minister of Construction
Gila Gamliel – Minister for Senior Citizens
Moshe Kahlon – Minister of Finance
Haim Katz – Minister of Welfare and Social Services
Yisrael Katz – Minister of Transportation and Road Safety, Minister of Intelligence and Atomic Energy
Yariv Levin – Minister of Tourism, Minister of Internal Security
Miri Regev – Minister of Culture and Sport
Ayelet Shaked – Minister of Justice
Yuval Steinitz – Minister of National Infrastructure, Energy, and Water
Moshe Ya’alon – Minister of Defense

Full Text Israel Political Brief May 13, 2015: PM Netanyahu’s Remarks at the Knesset Special Session Marking Victory Over Nazi Germany Day

ISRAEL POLITICAL BRIEF

ISRAEL POLITICAL BRIEF: ISRAEL NEWS

PM Netanyahu’s Remarks at the Knesset Special Session Marking Victory Over Nazi Germany Day

Source: PMO, 5-13-15

-Translation-
Every child in Israel learns the story of Joseph Trumpeldor, whose bravery still serves as an example of sacrifice for one’s country. But anyone who digs deeper into the role played by Jewish fighters in the campaign to defeat Nazi Germany discovers that in the ranks of our people are hundreds of thousands of additional heroes. These courageous fighters, imbued with a sense of mission, were the ones who seven decades ago freed humanity from the bloody nightmare imposed on it during six years of war.

Approximately one and a half million Jewish soldiers were among the ranks of the Allied armies fighting the Nazis. The majority of them served in the Red Army and the American army. Out of half a million Jewish fighters in the Red Army, more than 200,000 men and women died in battle. This is an unbelievable percentage of fallen soldiers by any measure, both in terms of the rate and in terms of the enormous number. Anyone who has been in battle knows how vast that number is. Many of them were young men and women, 17, 18 years old, who said goodbye to their parents before leaving for the front and never saw them again.

The fighting along the long and twisting Eastern Front, in snow, in mud, took place over 1,418 days, from Moscow to Berlin and Prague, and yes, Mr. Speaker, through Stalingrad and Kursk and all those places which echo from the pages of history. For you, they are a part of your personal history. This whole route is littered with your fallen countrymen, buried without a grave or a headstone.

This was not just the collision of tank with tank, submarine with submarine, plane with plane. In numerous cases, the soldiers of the Red Army charged at the Germans with knives, axes, shovels, even pitchforks, and often with bare hands.

The holding actions and the shift to counterattacks between 1942 and 1943 succeeded in shattering the myth of an invincible Nazi army. This is the first stage of any victory – the change, the enemy’s understanding that they are going to lose. And as the war progressed, the Soviet Army landed blow after blow on the Germans. It happened parallel to and at the same time as the attacks by the other Allied armies from the West, including Jewish fighters who landed and fought on the beaches of Normandy, and in all the battles from that point on. This effort pushed the Nazis back and led to their final surrender in May 1945.

Dear veterans, I know your lives were divided in two – before the war and after it. And despite the time that has passed, you can still recall the smallest details of every step, every operation, every battle. Your lives changed beyond recognition during those difficult years. Your remember with great pain your comrades who fell, your loved ones who did not live to see the moment of victory, but at the same time you can hold your heads high because it is thanks to you that the free world survived and that the Jewish people were saved from annihilation.

The historical lesson of what occurred is that radical regimes that call for genocide and seek to invade other countries cannot be conceded to. When faced with the enemies of freedom, enlightenment and progress, one should stand forcefully, in a timely fashion, to prevent them from having the opportunity to make use of destructive tools to realize their murderous aspirations.

The new government that will soon be sworn in will face many challenges – political, military, economic and social, but the ongoing challenge of the Iranian threat will take a central place. Just today the Arab press quoted an Iranian senior official saying that Iran has divine permission to eliminate Israel. He said that even if an agreement is not reached on the nuclear issue, Iran has a holy mission that it will not give up – to destroy the State of Israel. These statements are heard by representatives negotiating with Iran and they continue on as usual.

The Iranian threat does not pass over any of us – Jew and Arab alike. The missiles their Hezbollah proxies fired at us did not distinguish between Jew and Arab in the State of Israel. Iran’s efforts to acquire a nuclear weapon, while at the same time expanding its tentacles of terror across the Middle East, obligate us to determinedly defend our sovereignty and security.

We do not stand alone against Iran’s fanaticism. There are many countries, even in our immediate surroundings, which correctly see in Iran’s steps the danger to the peace of the world and to their own peace. I believe that here are sown the seeds to expand the circle of parties in our region that will soon extend their hands to us in peace. The horrible damage caused Islamist extremism is clear to everyone. It is time that the moderate countries make their voices heard – to make alliances, to create cooperation, to establish friendly relations and peace.

At the same time, we do not stop in our efforts to warn the world powers that a conciliatory agreement with Iran will turn out to be a mistake that will exact a very heavy cost, and in any event Israel will defend itself by itself against any threat. Unlike in the past, we have the strength to defend ourselves from threats of destruction, those same threats we could not defend ourselves against 70 years ago.

One of the veterans said to me, “In the Soviet Union and in Israel, defending the homeland is a profession.” I would add also a mission. There were years during which we stared in amazement and wonder at your many medals, even though not everyone knew your stories. However, with time, things have changed and today, when you march in front of us in glory and splendor, we see ourselves as those who stand with you in a single line.

I participated in a moving and wonderful ceremony at Latrun the other day. It was an experience for all the participants to see the stories of the Jewish fighters from around the world, dramatic, heartwarming, heartbreaking stories. It was just as moving to see the grandchildren – officers and soldiers in the IDF – your grandchildren, standing there and expressing the meaning of heritage, their profound commitment, what they learned from you. Because your heroism, the heroism of the veterans who saved the world, is the heroism of the fighters in the Israel Defense Forces who defend the State of Israel. Both that heroism and this one are intertwined. Your past and your present are integrated in order to ensure a better and safer future for the State of Israel.

We salute your courage and honor your resilience. The people of Israel owe you their lives, and humanity owes you its deliverance from the darkness. Be strong and of good courage, congratulations on your tremendous work. Thank you.

Israel Musings April 25, 2015: Obama WH-Israel thaw continues on Yom Haatzmaut, but not towards Netanyahu

ISRAEL MUSINGS

ISRAEL MUSINGS: OP-EDS & ARTICLES

Obama WH-Israel thaw continues on Yom Haatzmaut, but not towards Netanyahu

April 25, 2015

After Congressional Democrats warned President Barack Obama and the administration, their harsh rhetoric towards Israel and its Prime Minister Benjamin Netanyahu would cost the Democrats votes in the 2016 elections, Obama has been trying to placate and improve relations especially…

Full Text Israel Political Brief April 22, 2015: PM Benjamin Netanyahu’s Greeting for 67th Yom Ha’atzmaut Independence Day 2015 — Transcript

ISRAEL POLITICAL BRIEF

ISRAEL POLITICAL BRIEF: ISRAEL NEWS

PM Netanyahu’s Greeting for Independence Day 2015

Source: PMO, 4-22-15

“Israel’s Independence Day is an occasion for genuine celebration.

Jews celebrate the rebirth of our national freedom in our historic homeland, the Land of Israel.

We celebrate that the Jewish people are no longer stateless and powerless, but are once again masters of our own fate.

We celebrate the fact that Jews everywhere enjoy a right they were denied for so many centuries, the right to make aliya and be part of the modern State of Israel.

And we can also celebrate Israel’s many achievements.

We have integrated into our society immigrants from all four corners of the earth.

We have successfully defended our freedom against attacks by hostile neighbors.

We have literally made the desert bloom, building a vibrant and dynamic hi-tech economy.

We have built a robust and healthy democracy, where freedom is sacrosanct and human rights enshrined in our laws for all.
We have built a society in which all Israel’s citizens are equal under the law, Arab and Jew alike.

We have witnessed a real renaissance in our national culture.
we take pride in Israel’s achievements.

And even though there is still much work to be done,
on this day we can unite in celebration of Israel’s many successes.

From Jerusalem, the capital of the modern State of Israel for the last 67 years, and the historic capital of the Jewish people for 3,000 years,
I wish you all a very happy Independence Day”.

Full Text Israel Political Brief April 22, 2015: PM Benjamin Netanyahu’s Remarks at the Yom Hazikaron Memorial Ceremony for Israel’s Fallen Soldiers at Mount Herzl — Transcript

ISRAEL POLITICAL BRIEF

ISRAEL POLITICAL BRIEF: ISRAEL NEWS

PM Netanyahu’s Remarks at the Memorial Ceremony for Israel’s Fallen Soldiers at Mount Herzl

Source: PMO, 4-22-15


Photo by:Amos Ben Gershom, GPO

– Translation –
The Honorable President of Israel, Reuven Rivlin,
Distinguished guests,

Three months ago, on this mountain – which more than anything illustrates the cost of our national rebirth –Malka Kalangel, the mother of Major Yochai Kalangel, who was killed on the northern border, stood and cried from the depths of her heart, “How do you say goodbye to your child?” Nothing compares to the power of this cry from a mother and father who are informed of their child’s death. Anyone at their side at the moment they receive the difficult news remembers it for the rest of their life. I do. “How do you say goodbye to your child?” Malka asked. “How do we say goodbye to our son?” my parents asked. “How do I say goodbye to my brother?” I asked.

Last night there was a very moving event at the Knesset, an event that shook us to our very core, during which bereaved family members described that terrible moment in their lives, the moment in which they heard the knock at the door, that same knock by those who came to tell the horrible news that would shatter their lives and change them forever. I received my knock when I was a student in the United States in the guise of a telephone call from my brother, Iddo, telling me of the death of our older brother, Yoni. It was the worst moment of my life, besides one other moment, seven hours later, after a tortuous nightlong journey, when I walked up the path leading to the house of my mother and father, who was teaching at Cornell University in New York at the time. It was my lot to be the one to break the news. I was the one knocking on my parents’ door. Through the wide window in the front of the house, I could see my father pacing back and forth, lost in thought, his hands joined behind his back as was his wont. He suddenly looked up and when he saw me walking up the path, without his saying a word, his expression changed all at once. A bitter cry burst from his throat. I went into the house. As long as I breathe, I will never forget his cry and that of my dear mother. To get the knock at the door from my brother and then knock on my parents’ door – it was as if Yoni had died twice.

For those of us who have been through this hell, no other moment can compare in terms of power, shock, pain and suffering, and we know that the wound never really heals.

This week I met with boys and girls who lost their fathers who were soldiers and officers in the IDF. I saw the grief on their faces, the quiet sadness they radiated. I embraced them and said a prayer in my heart that the passage of time, the force of life and the love of the people would grant them relief and joy later on.

Anyone who has experienced the torments of bereavement and the terror of war, the dead and injured, the amputation of limbs, does not seek out war. When I need to decide whether or not to send soldiers into battle, I think of each soldier and their family as if they were my son, my family. But if we have no choice, we must be ready to charge into battle in order to defend ourselves and our land.

This constant readiness is the only thing that will deter war, or when necessary decide it. This is where we can see the great change that took place in the destiny of our people since the establishment of the State of Israel. Ron Vanunu, the sister of Sergeant Ben Vanunu, who was killed in Operation Protective Edge, said it best. Ron, a high school senior, went to Poland with her school in Ashdod, and at one of the death camps where our people perished, she said, “My brother was killed defending our homeland, but when I am here, I understand that he had the privilege of fighting as part of the Israeli army and he fell while wearing his IDF uniform, wrapped in the Israeli flag.” Ron will join the IDF soon and she is supposed to be posted to the Golani Battalion, in which her brother served.

I knew the fathers and the brothers, and I often meet the sons and the brothers and sisters. “I want to follow in my father’s footsteps”, “I am continuing my brother’s path”, they say. Nothing detracts from the great spirit that breathes through this nation. As with those who came before them, they feel the great and historic responsibility and the justness of our path and our struggle.

The continuum of threats to the existence of Israel requires a continuum of fights and our resilience in this fight depends on our determination, our strength, our unity. The State of Israel will continue to prosper and flourish as long as we are ready to defend ourselves in every situation. I am certain that the tremendous strengths we have will allow us to successfully face every challenge until we reach safe harbor, until our region changes its character, until we reach the desired peace. But this could be a prolonged process and in the meanwhile we grit our teeth, stiffen our upper lips and continue onwards. As one of the IDF widows said so simply and clearly last night at the moving event at the Knesset: Our enemies need to know that they will not break us, that despite the pain we will continue to defend our country, that we are staying right here.

My brothers and sisters, bereaved families, the stories of your loved ones is not only engraved on their headstones, but they are rooted in the hearts of our people. We must continue on their path together and united. It is written in Proverbs, “As iron sharpens iron, so one person sharpens another.” This is the secret to Israel’s strength. Only here are the shards transformed into one whole thing.

We are one family, Jews and our non-Jewish brothers – Druze, Muslims, Bedouin, Christians, Circassians. We are partners through bad times and good, in grief and in joy. Tonight, as the lights of the Independence torches shine forth, when the lights of the Independence torches shine on this mountain, we will feel profound gratitude for our loved ones, the heroes of the people, Israel’s fallen soldiers. We will cherish the wounded, who stopped enemy attacks with their bodies and we will pray for their recovery. At the same time we will express our recognition of the good of everything we have won, of the wonder of our renaissance, of the gift of freedom, of the miracle of our rebirth.

May the memories of the fallen be forever blessed and their lives tied to the eternity of Israel.

דברי ראש הממשלה נתניהו בטקס האזכרה הממלכתי לחללי מערכות ישראל בהר הרצל

22/04/2015
יום רביעי ג’ אייר תשע”ה –

– הטקסט עבר התאמת עריכה –

“מכובדי נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין,

מכובדיי כולם.

על ההר הזה, שממחיש יותר מכל את מחיר תקומתנו הלאומית, עמדה לפני שלושה חודשים מלכה קלנגל, אמו של רב סרן יוחאי קלנגל, שנפל בגבול הצפון, וזעקה ממעמקי לבה: “איך אפשר להיפרד מילד?!”. אין משהו שמשתווה בעוצמתו לזעקה הזאת של אם ואב המתבשרים על מות ילדם. כל מי שנמצא לצדם ברגע קבלת הבשורה המרה זוכר זאת כל חייו. גם אני. איך אפשר להיפרד מילד, שאלה מלכה. איך אפשר להיפרד מבן, שאלו הוריי. איך אפשר להיפרד מאח, שאלתי אני.

בערב מרגש אתמול בכנסת, ערב שהרטיט את נימי הנפש, סיפרו בני משפחות השכול על הרגע הנורא הזה בחייהם, הרגע בו שמעו את הנקישה בדלת, אותה נקישה של מבשרי הבשורה הנוראה שריסקה את חייהם ושינתה אותם לעד. את הנקישה שלי קיבלתי אני כשהייתי סטודנט בארה”ב, דרך שיחת טלפון מאחי עידו, שסיפר על נפילתו של יוני אחינו הבכור. זה היה הרגע הנורא בחיי, חוץ מאחד. שבע שעות מאוחר יותר, לאחר נסיעת ייסורים של לילה שלם, פסעתי בשביל שהוביל לביתם של אמי ואבי, שלימד אז באוניברסיטת קורנל במדינת ניו יורק. נפל בגורלי להיות המבשר. אני הייתי הנוקש בדלת הוריי. מבעד לחלון הרחב בחזית ביתו ראיתי את אבי פוסע הלוך וחזור, שקוע במחשבותיו, ידיו שלובות מאחורי גבו בדרכו האופיינית. לפתע הפנה מבטו, וכשראה אותי צועד בשביל בלי שהוא אמר דבר, השתנתה ארשת פניו בבת אחת. זעקה מרה פרצה מפיו. נכנסתי לבית. כל עוד נשימתי באפי, לא אשכח את זעקותיו ואת זעקותיה של אמי היקרה. לקבל את הנקישה בדלת מאחי ולנקוש בדלת הוריי זה היה כאילו יוני מת פעמיים.

לאלה מאיתנו שעברו את התופת הזאת אין רגע שישתווה לו בעוצמה, ההלם, הכאב והייסורים, ואנחנו יודעים שהפצע לעולם לא מגליד באמת.

נפגשתי השבוע עם ילדים וילדות שנתייתמו מאבותיהם, חיילי צה”ל וקציניו. ראיתי את תוגת פניהם, את העצב השקט שבוקע מתוכם. חיבקתי אותם והבעתי תפילה בלבי שמרחק השנים, כוח הסחף של החיים ואהבת העם יתנו להם מזור ושמחה בהמשך חייהם.

כל מי שחווה את ייסורי השכול ואת אימת המלחמה, את ההרוגים והפצועים, את קטיעת האיברים, איננו יכול לשוש אלי קרב. כשאני צריך להחליט אם לשלוח את חיילינו למערכה, אני חושב על כל חייל ומשפחה כאילו היה בני, כאילו מדובר במשפחתי. אבל אם אין לנו ברירה, עלינו להיות מוכנים להטיל עצמנו לחזית המלחמה כדי להגן על עמנו וארצנו.

רק נכונות מתמדת זו תרתיע מלחמה או בעת הצורך תכריע אותה. בזה טמון השינוי הגדול שהתרחש בגורל עמנו מאז הקמתה של מדינת ישראל, והיטיבה לבטא זאת רון וענונו, אחותו של סמל בן וענונו, שנפל במבצע צוק איתן. רון, תלמידת כיתה י”ב, יצאה מטעם בית ספרה באשדוד למסע בפולין, ובאחד מאתרי ההשמדה של בני עמנו היא אמרה: “אח שלי נהרג על הגנת המולדת, אבל כשאני נמצאת כאן אני מבינה שהוא זכה להילחם במסגרת צבא ישראל ונפל כשהוא לבוש מדי צה”ל ועטוף דגל ישראל”. רון תתגייס בקרוב לצה”ל והיא אמורה להשתלב בגדוד גולני, שבו שירת אחיה.

הכרתי את האבות ואת האחים ואני פוגש תכופות את הבנים ואת האחים והאחיות. “אני רוצה ללכת בעקבות אבא”, “אני ממשיכה את דרכו של אחי” – הם אומרים. דבר לא נגרע מהרוח הגדולה שנושבת במפרשי האומה. כקודמיהם, הם חשים בגודל האחריות ההיסטורית ובצדקת דרכנו ומאבקנו.

רצף האיומים על קיום המדינה מחייב רצף של מאבק, ויכולת העמידה במאבק זה מותנית בנחישותנו, בעוצמתנו, באחדותנו. מדינת ישראל תוסיף לשגשג ולפרוח בתנאי שנהיה מוכנים להגן עליה מכל משמר. אני בטוח שהכוחות האדירים שטמונים בנו יאפשרו לנו להתמודד בהצלחה עם כל אתגר, עד שנגיע לחוף מבטחים, עד שאזורנו ישנה פניו, עד שנגיע לשלום המיוחל. אבל זה יכול להיות תהליך ממושך, ובינתיים עלינו לקפוץ ידינו, לחשוק שפתותינו, להמשיך הלאה. כפי שאמרה זאת בפשטות ובבהירות מזוקקת אחת מאלמנות צה”ל אמש בערב המרגש בכנסת: אויבינו צריכים לדעת שהם לא ישברו אותנו, שחרף הכאב אנחנו נמשיך להגן על המדינה שלנו, אנחנו נשארים פה.

אחיי ואחיותיי, בני המשפחות השכולות, סיפורם של יקירינו אינו טמון רק במצבות האבן, הוא נטוע בלבבות עמנו. עלינו להמשיך את דרכם מאוחדים ומלוכדים. “ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו”, נאמר בספר משלי. זהו סוד כוחה של ישראל. רק כאן מתחברים הרסיסים לדבר שלם.

אנחנו משפחה אחת, יהודים ואחינו הלא יהודים – דרוזים, מוסלמים, בדואים, נוצרים, צ’רקסים. אנחנו שותפים ברע ובטוב, ביגון ובשמחה. הערב, שכאורן של משואות העצמאות יבהיקו, כשאורן של משואות העצמאות יבהיק בפסגת ההר, נחוש הכרת תודה עמוקה ליקירינו גיבורי העם, חללי מערכות ישראל. נוקיר את הפצועים שבלמו בגופם מתקפות אויב, נישא תפילה להחלמתם. בו ברגע נבטא את הכרת הטוב על כל מה שזכינו לו, על פלא הקוממיות, על מתנת החירות, על נס ההתחדשות.

יהי זכרם של הנופלים ברוך לעד וחייהם קשורים בנצח ישראל.”

 

Full Text Israel Political Brief April 15, 2015: PM Benjamin Netanyahu’s Yom HaShoah Holocaust Remembrance Day Address at Yad Vashem — Transcript

ISRAEL POLITICAL BRIEF

ISRAEL POLITICAL BRIEF: ISRAEL NEWS

Holocaust Remembrance Day Address by PM Netanyahu at Yad Vashem

Source: PMO, 4-15-15

Photo: Haim Zah, GPO 

[Translation]

Seventy years ago, the bells of freedom rang out across the free world. The horrific nightmare that had engulfed all humanity in blood had come to an end in Europe. But the day the Nazis were vanquished was not only a day of relief and jubilation. It was also a day of great sorrow for our nation, and a day of reflection for the world’s leaders. Leaders of modern countries realized that it was a propitious time to establish a new world order based on defending liberty, eradicating evil and opposing oppression. They articulated the most important lesson of World War II: democracies must not turn a blind eye to the aspirations of tyrannous regimes to expand. A conciliatory attitude toward these regimes only increases their propensity for aggression. And if such aggression is not stopped in time, humanity might find itself in a much bloodier battle.

In the years before World War II, the free world tried to appease the Nazi regime, to gain its trust, to curry its favor through gestures. There were those who warned that this concessionary policy would only whet Hitler’s appetite, but these warnings were ignored due to the natural human desire for calm at all costs. And indeed, the price was exacted not long after, and it was too heavy to bear – six million of our people were slaughtered in the Holocaust, and millions of others were killed in this terrible inferno.

When the war ended, the conclusion was clear: there is no room for weakness when facing tyrannous regimes that send their murderous tentacles in every direction. Only by standing firm and adhering to the values of liberty and tolerance can we ensure the future of humankind.
There are many around the world who claim that the lessons learned then are still valid today. They affirm: “Never again!” They declare: “We will not turn a blind eye to the expansionist intentions of a violent tyranny.” They promise: “We will oppose evil as soon as it begins.” But as long as these announcements are not backed by practical actions – they are meaningless. Did the world really learn a lesson from the inconceivable universal and Jewish tragedy of last century? I wish I could stand here and tell you that the answer to this was yes.

Today, ever more threats challenge human civilization. Radical Islamist forces are flooding the Middle East, destroying remnants of the past, torturing the helpless, murdering innocents. They hope to establish caliphates, more than one, like in the Middle Ages. At the same time, the extremist regime in Iran is oppressing its people; it is rushing forward and submerging the Middle East in blood and suffering – in Yemen, in Syria, in Lebanon, in Iraq, in Gaza and across the border of the Golan Heights.

Just as the Nazis aspired to crush civilization and to establish a “master race” to replace it and control the world while annihilating the Jewish people, so too does Iran strive to gain control over the region, from which it would spread further, with the explicit intent of obliterating the Jewish state. Iran is advancing in two tracks: the first is in developing the ability to arm itself with nuclear weapons and stockpile ballistic missiles; and the second – exporting the Khomeinist revolution to many countries by widely using terrorism and taking over large parts of the Middle East. Everything is out in the open – it is all taking place in broad daylight, in front of the cameras. And yet, the blindness is immense.

“For, behold, darkness shall cover the earth, and gross darkness the peoples,” said the Prophet Isaiah. The determination and lessons that were acquired through blood seventy years ago are now dissipating, and the darkness and fog of denying reality are taking their place. The bad deal that is being made with Iran demonstrates that the historic lesson has not been internalized. The West is yielding in the face of Iran’s aggressive actions. Instead of demanding a significant dismantling of the nuclear program in Iran – a country that clearly states its plans to exterminate six million Jews here and elsewhere, to eradicate many countries and many regimes – the superpowers back down. They are leaving Iran with its nuclear capabilities intact, and even allowing it to expand them later on, regardless of Iran’s actions in the Middle East and around the world.

As the civilized world is lulled into slumber on a bed of illusions, the rulers of Iran continue to encourage subversion and terrorism and disseminate destruction and death. The superpowers turn a deaf ear to the crowds in Iran shouting: “Death to America; Death to Israel.” They turn a blind eye to the executions of those who oppose the regime and of members of minority populations. And they hold their peace in the face of the massive arming of terrorist organizations. At most, they make a halfhearted statement for the record.

I have heard that in honor of Holocaust Remembrance Day a competition with prizes is soon to take place in Tehran with participants from 56 countries. It is a Holocaust denial cartoon competition. Will we hear protests? At best, a minor condemnation might be heard; that will minimally fulfill their obligation.

Distinguished guests, Israeli citizens and representatives of other countries,
The bubble of this illusion is going to burst. Democratic governments made a critical mistake before World War II, and we are convinced – and I must say that many of our neighbors are too – that they are making a grave mistake now too. It is possible that this partnership with many of our neighbors, the partnership in identifying threats, will be the foundation for the partnership to forge a better, safer and more peaceful future in our region. Meanwhile, we will not flinch. We will continue to insist on the truth, and we will do everything we can to open the eyes that are shut.

I do not want to mislead anyone. We have tests ahead of us. We are in the midst of a great battle against the enervation, the weakness, the denial of reality – we will stand with our full force.

While there are those who refuse to understand our position, there are many others who identify with us. But even if we are compelled to stand alone, we will not be afraid. In any scenario, in any situation, we will safeguard our right, we will maintain our ability, we will keep our resolve to defend ourselves.

Seventy years ago we were war refugees, powerless and voiceless. Today we express what we have to say, and we are determined to safeguard our existence and our future. It is our duty to fight those who wish to destroy us, not to bow down to them or to downplay reality. We will not allow the State of Israel to be a passing episode in the history of our people.

Distinguished guests,
Today in my office I met an 85-year-old Holocaust survivor, Abraham Niederhoffer. Abraham was born in Romania. When he was 12 years old he witnessed the brutal murder of his relatives by a Romanian soldier. He was taken on a cattle train to Ukraine, where he survived the Holocaust. Due to the persistent refusal of the communist authorities in Romania to permit his emigration, he only came to Israel in 1969. Here he worked as an engineer and supervisor, contributing to the building of the country. He told me his story with great emotion, so much so that he had to pause several times. At the end of the meeting, he beseeched me, “Prime Minister,” he said, “it is your duty to prevent another Holocaust.” And I responded: “That is exactly how I see my responsibility. That is exactly how I see my responsibility.”

Seven decades ago, the survivors emerged from the camps, from the forests, from the March of Death, battered and bruised with nothing but the tattered clothes on their backs. Upon their release, the prisoners of the camps from all nations were asked by the Allied soldiers where each one wished to go. The Poles returned to Poland; the Russians returned to Russia; the Hungarians – to Hungary; the Ukrainians – to Ukraine. But a great many of them had nowhere to return to. They stood hopeless, because they did not have their own country.

Today, we have our own country – a flourishing and modern country; a country that rests on the heritage of our forefathers and stands at the vanguard of global knowledge; a country that disseminates a great light; a country that has taken charge of its destiny. Seventy years after the valleys of death, we revere the living, the vibrant, the creative, the flourishing.

Israel breaks ground on every front of modernization – in science, medicine, technology, agriculture, education and culture. And we do this not only for our people. We do this for the benefit of all humanity. This is what our existence is based upon – on our commitment to the safety and future of Israel, on the deference to our heritage, and on the unity of a nation in which a vast life force shines. The nation of Israel, which has arisen from the hellfire, is ready for any challenge.

“Shake thyself from the dust; put on thy beautiful garments, my people.” The eternal nation has shaken itself from the dust, returned home, stood tall, established an outstanding country and an outstanding army, the Israel Defense Force, in which our brave and courageous sons and daughters serve.

We will remember those who were murdered, we will guarantee life.

דברי ראש הממשלה נתניהו בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם

 

15/04/2015

יום רביעי כ”ו ניסן תשע”ה

– הטקסט עבר התאמת עריכה –

מכובדי נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין ורעייתו נחמה,
נשיאת ביהמ”ש העליון מרים נאור ובעלה פרופ’ אריה נאור,
יו”ר הכנסת יולי אדלשטיין,
הרבנים הראשיים,
שרים,
חברי כנסת,
אבנר שלו, יו”ר יד ושם,
מכובדיי הרבים מן הארץ ומן העולם,
ניצולי השואה היקרים לנו, חסידי אומות העולם שנותנים מופת לאנושות כולה,
אזרחי ישראל,

לפני שבעים שנה צלצלו פעמוני החירות ברחבי העולם החופשי. סיוט האימים שהשקיע את האנושות כולה במצולות של דם – בא לקצו באירופה. אך יום הניצחון על הנאצים לא היה רק יום של הקלה ושמחה. הוא היה יום מהול בעצב נורא לעמנו, אבל הוא גם יום של חשבון נפש למנהיגי העמים. מנהיגי המדינות הנאורות הבינו שזוהי שעת כושר לכונן סדר עולמי חדש שמתבסס על הגנת החופש, מיגור הרשע והתנגדות לעריצות. הם ביטאו בקול רם וצלול את הלקח העיקרי של מלחמת העולם השנייה: לדמוקרטיות אסור להעלים עין מכוונות ההתפשטות של משטרי הרודנות. פייסנות כלפי משטרים אלה רק מגבירה את נטייתם לתוקפנות. ואם תוקפנות זו לא תיבלם בזמן, עלולה האנושות להיקלע למלחמות קשות הרבה יותר.

בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה, העולם החופשי ניסה לפייס את המשטר הנאצי, לרכוש את אמונו בוויתורים, לקנות את רצונו הטוב במחוות. היו אמנם מי שהזהירו שמדיניות פשרנית זו רק תגביר את תיאבונו של היטלר. אך האזהרות האלו נדחו הצדה מכוח הטבע האנושי הטבעי, לקנות שקט בכל מחיר. ואכן המחיר לא איחר לבוא – והוא היה כבד מנשוא. שישה מיליון בני עמנו שנטבחו בשואה, ועשרות מיליוני בני-אדם נוספים שנהרגו בתופת הנוראה.

בגמר המלחמה, המסקנה הייתה חותכת: אין מקום לרפיון מול משטרי עריצות ששולחים את זרועותיהם הרצחניות לכל עבר. רק עמידה איתנה מולם, תוך שמירה על ערכי החירות והסובלנות – רק עמידה כזו תבטיח את עתיד האנושות.

רבים בעולם מצהירים שהלקחים שהופקו אז, תקפים גם היום. הם מכריזים: “לעולם לא עוד”. הם מצהירים: “לא נעלים עין משאיפות ההתפשטות של רודנות אלימה”. הם מבטיחים: “נתנגד לדברים הרעים בתחילתם”. אבל כל עוד למלים הללו אין ביטוי בפועל – הן חסרות משמעות. ובכן, האם העולם באמת למד מהטרגדיה הבלתי נתפסת, האוניברסלית והיהודית, של המאה הקודמת? הלוואי שהייתי יכול לעמוד כאן ולומר לכם שהתשובה לכך חיובית.

בימים אלה הולכים ומתרבים האיומים על התרבות האנושית. כוחות האסלאם הקיצוני שוטפים את המזרח התיכון, משמידים את שרידי העבר, מתעללים בחסרי ישע, טובחים בחפים מפשע, ומבקשים להקים ח’ליפות, אפילו יותר מאחת, בסגנון ימי הביניים. במקביל, המשטר הקנאי באיראן מדכא את עמו, שועט קדימה ומטביע בדם וסבל את המזרח התיכון: בתימן, בסוריה, בלבנון, בעיראק, בעזה ומול גולן.

כשם שהנאצים שאפו לרמוס את הציוויליזציה ולהשליט במקומה את “הגזע העליון” עלי אדמות, תוך השמדתו של העם היהודי – כך חותרת איראן להשתלט על האזור וממנו להתפשט הלאה, תוך כוונה מוצהרת להשמיד את מדינת היהודים. איראן מתקדמת בשני נתיבים: הראשון – פיתוח יכולת להתחמש בנשק גרעיני ובניית מאגר של טילים בליסטיים. השני – ייצוא של המהפכה החומייניסטית לארצות רבות, תוך שימוש מסיבי בטרור ובכיבוש של שטחים נרחבים במזרח התיכון. הכל גלוי לעין. הכל מתרחש לאור יום ולעיני המצלמות. ובכל זאת העיוורון גדול.

“כי הנה החושך יכסה ארץ, וערפל לאומים”, אומר הנביא ישעיהו. הנחישות והלקחים שנקנו בדמים רבים לפני שבעים שנה, כל אלה מתפוגגים היום. את מקומם תופסים החושך והערפל של הכחשת המציאות. ההסכם הרע שמתגבש עם איראן מלמד שהלקח ההיסטורי לא הופנם. מול פעולותיה האגרסיביות של איראן – המערב מוותר. במקום לדרוש פירוק משמעותי של יכולת הגרעין של איראן, מדינה שאומרת בפירוש שהיא הולכת להשמיד שישה מיליון יהודים כאן, ולא רק כאן, להשמיד הרבה מדינות והרבה משטרים – במקום לדרוש זאת ובמקום להתנות את הסרת המגבלות המוטלות עליה בהפסקת תוקפנותה – המעצמות נסוגות. הן משאירות בידי איראן את היכולות הגרעיניות שלה ואף מאפשרות לה להרחיבן בהמשך, ללא קשר למעשיה של איראן במזרח התיכון וברחבי העולם.

בעוד העולם התרבותי שוקע בתרדמת על מצע של אשליות –שליטי איראן מעודדים חתרנות וטרור, מפיצים הרס ומוות. למשמע המונים שקוראים בטהרן: “מוות לאמריקה, מוות לישראל” – המעצמות אוטמות את אוזניהן. למראה ההוצאות להורג של מתנגדי המשטר ובני קבוצות המיעוט באוכלוסייה, הן עוצמות את עיניהן. ונוכח החימוש המסיבי של ארגוני טרור, הן ממלאות פיהן מים. לכל היותר, הן משמיעות אמירה רפה למען הפרוטוקול.

בדקתי ומצאתי שלקראת יום הזיכרון לשואת עמנו, “התבשרנו” שבקרוב תתקיים בטהראן תחרות בינלאומית עם נציגים מחמישים ושש מדינות, תחרות נושאת פרסים של איורים העוסקים בהכחשת השואה של העם היהודי. האם על כך תישמע מחאה? במקרה הטוב, יישמע גינוי מינורי כדי לצאת ידי חובה.

מכובדיי, אזרחי ישראל ונציגי המדינות שאיתנו, סופה של האשליה הזאת להתנפץ. הממשלות הדמוקרטיות טעו טעות גורלית לפני מלחמת העולם השנייה, ואנחנו משוכנעים, אני חייב להגיד שיחד עם רבים משכנינו, שהן טועות טעות מרה גם עכשיו. ייתכן שהשותפות הזאת עם לא מעט משכנינו, השותפות בזיהוי האיומים, תהווה בסיס גם לשותפות ביצירת עתיד טוב יותר, בטוח יותר ושליו יותר באזורנו. בינתיים לא נירתע. נוסיף להתעקש על האמת, ונעשה כל מה שביכולתנו לפקוח את העיניים הנעצמות.

אינני רוצה להשלות אף אחד, עוד נכונו לנו ימי מבחן. אנחנו בעיצומו של מאבק גדול. מול העייפות, מול הרפיון, מול הכחשת המציאות –נתייצב במלוא כוחנו. בצד אלה שמסרבים להבין את עמדתנו, ישנם רבים אחרים שמזדהים איתנו. אבל גם אם ניאלץ לעמוד לבד, לא יירא לבנו. בכל תרחיש, בכל מצב, נשמור על זכותנו, נשמור על יכולתנו, נשמור על נחישותנו להגן על עצמנו.

לפני שבעים שנה היינו אומה של פליטי חרב, חסרי כוח וחסרי אפשרות להשמיע את קולנו. היום אנחנו משמיעים את דברנו, ואנחנו נחושים להבטיח את קיומנו ועתידנו. תפקידנו להיאבק בשואפים להשמידנו, ולא להרכין ראש בפניהם וגם לא להקל במציאות. לא ניתן שמדינת ישראל תהיה אפיזודה חולפת בתולדות עמנו.

מכובדיי, פגשתי היום במשרדי ניצול שואה בן שמונים וחמש – אברהם נידרהופר. אברהם נולד ברומניה, בגיל 12 היה עד לרצח מזעזע של קרובי משפחתו בידי חייל רומני. הוא נלקח ברכבת משא של בהמות לאוקראינה, שם שרד את השואה. רק ב-1969, בשל סירובם העקשני של השלטונות הקומוניסטיים ברומניה להרשות את יציאתו – הוא הגיע ארצה. בישראל עסק אברהם כמהנדס ומפקח בבניית המדינה. הוא סיפר לי את סיפורו בהתרגשות עצומה, לעתים הוא היה צריך לעצור מרוב התרגשות, ובסוף הפגישה הפציר בי: “ראש הממשלה”, הוא אמר, “תפקידך למנוע שואה נוספת”. והשבתי לו: “כך בדיוק אני רואה את אחריותי, כך בדיוק אני רואה את תפקידי”.

לפני שבעה עשורים הגיחו הניצולים מן המחנות, מן היערות, מצעדות המוות– רק בגדים בלים לגופם, כולם פצע וחבורה. כשניצבו אסירי המחנות מכל האומות למסדר השחרור, הם נשאלו על ידי חיילי בעלות-הברית לאן כל אחד מהם רוצה לחזור. הפולנים חזרו לפולין; הרוסים שבו לרוסיה; ההונגרים – להונגריה; האוקראינים – לאוקראינה. אלא שלהמוני יהודים כלל לא היה לאן לחזור. הם עמדו חסרי אונים, כי לא הייתה להם מדינה משלהם.

היום יש לנו מדינה משלנו – מדינה פורחת ומתקדמת. מדינה שיונקת ממורשת אבות וניצבת בחזית הידע העולמי. מדינה שמפיצה אור גדול. מדינה שלוקחת את גורלה בידיה. שבעים שנה אחרי גיאיות המוות, אנו מקדשים את החי, התוסס, היוצר, הפורח.

ישראל פורצת דרך בכל חזיתות הקדמה – במדע, ברפואה, בטכנולוגיה, בחקלאות, בחינוך ובתרבות – ואנחנו עושים זאת לא רק למען עמנו, אנחנו עושים זאת למען כל יושבי תבל. על אלה ייכון קיומנו – על המחויבות לביטחון ועתיד ישראל, על הדבקות במורשתנו, ועל אחדות העם שמפעם בו כוח חיים אדיר. עם ישראל שיצא משאול תחתיות –יכול לכל אתגר.

“התנערי מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך, עמי”. עם הנצח התנער מעפר, שב הביתה, זקף קומתו, הקים מדינה לתפארת והקים צבא לתפארת, צבא ההגנה לישראל, בו משרתים בנינו ובנותינו האמיצים והגיבורים.

נזכור את הנספים, נבטיח את החיים.

Israel Musings April 12, 2015: Obama and Democrats’ Jewish voter problem over Iran deal, Israel and Netanyahu

ISRAEL MUSINGS

ISRAEL MUSINGS: OP-EDS & ARTICLES

Obama and Democrats’ Jewish voter problem over Iran deal, Israel and Netanyahu

April 12, 2015

Jewish public opinion and support of President Barack Obama has never been more contentious as when the president celebrated his eighth Passover and his seventh in the White House on Friday, April 3, 2015. The recent announcement of the…

Israel Musings April 1, 2015: Netanyahu, Boehner meet in Jerusalem discuss US-Israel strong bond, Iran threat

ISRAEL MUSINGS

ISRAEL MUSINGS: OP-EDS & ARTICLES

Netanyahu, Boehner meet in Jerusalem discuss US-Israel strong bond, Iran threat

April 1, 2015

President Barack Obama might not acknowledge Israel and the United States’ “strong bond,” Speaker of the House of Representatives John Boehner, R-OH has no problem expressing and did so in his amicable meeting and statement on…

Israel Musings March 31, 2015: Netanyahu points out Obama flip flopping on Iran deal at 20th Knesset opening

ISRAEL MUSINGS

ISRAEL MUSINGS: OP-EDS & ARTICLES

Netanyahu points out Obama flip flopping on Iran deal at 20th Knesset opening

March 31, 2015

After the 20th Knesset opened in Israel and the new members were sworn-in on Tuesday, March 31, 2015 Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu toasted the new Knesset and its 39 new members in Jerusalem, Israel. In his remarks he…

Israel Musings March 29, 2015: Boehner, McConnell backing up Israel PM Netanyahu on Iran nuclear deal sanctions

ISRAEL MUSINGS

ISRAEL MUSINGS: OP-EDS & ARTICLES

Boehner, McConnell backing up Israel PM Netanyahu on Iran nuclear deal sanctions

March 29, 2015

Details are emerging about the Iran nuclear weapons deal that is in its final stages of negotiations for the framework deal, Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu is speaking out against the deal, that is even “worse” than he…

Israel Musings March 29, 2015: Boehner bashes Obama’s ‘reprehensible animosity’ towards Israel, Netanyahu

ISRAEL MUSINGS

ISRAEL MUSINGS: OP-EDS & ARTICLES

Boehner bashes Obama’s ‘reprehensible animosity’ towards Israel, Netanyahu

March 29, 2015

With the Congressional recess in the full swing, delegations from the House of Representatives and the Senate are heading over to Israel to meet with newly reelected Prime Minister Benjamin Netanyahu. Speaker of the House John Boehner, R-OH appeared…

Israel Musings March 25, 2015: Israel election results Rivlin formally tasks Netanyahu to form 34th government

ISRAEL MUSINGS

ISRAEL MUSINGS: OP-EDS & ARTICLES

Israel election results Rivlin formally tasks Netanyahu to form 34th government

March 25, 2015

In a ceremony held Wednesday evening, March 25, 2015 in Jerusalem, Israel President Reuven Rivlin officially tasked Benjamin Netanyahu to put together Israel’s 34th government. Netanyahu will then have 28 days to form the coalition, and assign portfolios…

Israel Musings March 24, 2015: Israel denies US claims of spying on Iran nuclear talks

ISRAEL MUSINGS

ISRAEL MUSINGS: OP-EDS & ARTICLES

Israel denies US claims of spying on Iran nuclear talks

March 24, 2015

Senior US official are accusing Israel of spying on the US and P5+1 Iran nuclear weapons talks according to a report from the Wall Street Journal on Monday, March 23, 2015. The allegation accuses Israel of gathering the information…

Full Text Israel Political Brief March 23, 2015: PM Benjamin Netanyahu Apologizes to Israeli Arabs for Election Day Remarks — Transcript

ISRAEL POLITICAL BRIEF

ISRAEL POLITICAL BRIEF: ISRAEL NEWS

PM Benjamin Netanyahu Apologizes to Israeli Arabs for Election Day Remarks

הערב אירחנו, רעייתי שרה ואני, נציגים ממגזרי המיעוטים מכל רחבי הארץ, בבית ראש הממשלה בירושלים. המפגש היה חם ומרגש.

רעייתי פתחה בדברי ברכה: “אנחנו מודים לכם שהגעתם, בית ראש הממשלה הוא הבית של כל אזרחי ישראל”.

אני אמרתי: “אני יודע שהדברים שאמרתי לפני ימים אחדים פגעו בערביי ישראל. לא הייתה לי שום כוונה שכך יהיה. אני מצטער על כך.

“המעשים שלי כראש ממשלה, כולל ההשקעות האדירות במגזרי המיעוטים, מוכיחים את ההפך הגמור. אני חושב, באותה מידה, שאסור ששום גורם מחוץ למדינת ישראל יתערב בתהליכי הדמוקרטיה שלנו.

“אני רואה את עצמי כראש הממשלה של כל אחד ואחד מכם, של כל אזרחי ישראל, ללא שום הבדל של דת, גזע ומין. אני רואה בכל אזרחי ישראל שותפים לבנייתה של מדינת ישראל, משגשגת ובטוחה, למען כל אזרחי ישראל”.

Tonight, my wife Sarah and I’ve hosted, representatives from the minority sectors from all over the country, the Prime Minister’s home in Jerusalem. The meeting was warm and exciting.

My wife opened a greeting said: “We thank you for coming, the Prime Minister’s House is the House of all citizens of Israel.”

I said, “I know what I said a few days ago damaged Israel’s Arabs. I had no intention of it. I’m sorry for that.

“My actions as Prime Minister, including the investment in minority sectors, proves the opposite. I think, equally, not to any customer outside of the State of Israel will intervene in the processes of our democracy.

“I see myself as a Prime Minister of each and every one of you, of all citizens of Israel, without any distinction of religion, race and gender. I see all citizens of Israel share Israel’s deliverance, prosperous and safe, for the benefit of all citizens of Israel. ”

Israel Musings March 20, 2015: Obama threatening trying to manipulate Netanyahu, Israel over Palestinian state

ISRAEL MUSINGS

ISRAEL MUSINGS: OP-EDS & ARTICLES

Obama threatening trying to manipulate Netanyahu, Israel over Palestinian state

March 20, 2015

President Barack Obama and his administration are continuing their threats and attempts to manipulate Israel on Thursday, March 19, 2015 after Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu’s sweeping victory. Only two days after Israel’s election on…

Israel Musings March 18, 2015: Obama’s sore loser reaction to Netanyahu’s win no congratulations only threats

ISRAEL MUSINGS

ISRAEL MUSINGS: OP-EDS & ARTICLES

Obama’s sore loser reaction to Netanyahu’s win no congratulations only threats

March 18, 2015

President Barack Obama and his administration are acting like sore losers on Wednesday, March 18, 2015 a day after Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu solidified a major victory in Israel’s elections on Tuesday, March 17. Netanyahu’…

Israel Political Brief March 17, 2015: TV exit polls show Netanyahu set to retain premiership

ISRAEL POLITICAL BRIEF

ISRAEL POLITICAL BRIEF: ISRAEL NEWS

TV exit polls show Netanyahu set to retain premiership

Source: Times of Israel, 3-17-15

Likud ahead or level with Zionist Union in all three exit polls, better placed to build coalition; Netanyahu’s efforts in final days drew him level with Herzog; delight in Likud, dismay in Zionist Union; Jewish…READ MORE

Full Text Israel Political Brief March 17, 2015: Netanyahu warns Likud is losing the election

ISRAEL POLITICAL BRIEF

ISRAEL POLITICAL BRIEF: ISRAEL NEWS

Netanyahu warns Likud is losing the election

“We’re in a fateful campaign. There is still a meaningful gap between Labor and Likud. The only way to shrink the gap is to go to the ballot box and vote ‘Mahal.'”

“The gap between Labor and Likud is based primarily on foreign funds that flow in vast quantities to leftist NGOs. Its purpose is to replace a Likud government headed by me with a left government supported by the Arab list.”

“Ayman Odeh, who supports [Zionist Union leader Isaac] Herzog, has already said not only that I must be replaced, but that I should be put in prison for defending the citizens of Israel and the lives of IDF soldiers [during last summer’s Gaza war]…. A left government that depends on such a list will surrender at every step, on Jerusalem, the 1967 lines, on everything, and therefore there’s an immense effort of leftist NGOs to mobilize voters from the left bloc, primarily in the Arab sector, and in areas where leftists vote.”

“I want to clarify: there is nothing illegitimate with citizens voting, Jewish or Arab, as they see fit. What is not legitimate is the funding, the fact that money comes from abroad from NGOs and foreign governments, brings them en masse to the ballot box in an organized fashion, in favor of the left, gives undue power to the extremist Arab list, and weakens the right bloc in such a way that we will be unable to build a government — despite the fact that most citizens of Israel support the national camp and support me as the prime minister from Likud.”

 

כל היום הפוליטיקאים מדברים בתקשורת. ציפי, בוז’י ויאיר לפיד, דיברו בכל אולפן אפשרי ועשו תעמולת בחירות בוטה.

היחיד שהחליטו לאסור עליו לדבר בתקשורת – זה אני. ראש הממשלה מהליכוד.

אף אחד לא יסתום לנו את הפה.

במדינה דמוקרטית גם לראש הממשלה מהליכוד יש זכות לומר את דברו. הנה הדברים שהם רצו שלא תשמעו. אני אומר לכם אותם כאן בפייסבוק:
===
אנחנו נמצאים במערכה גורלית. יש עדיין פער משמעותי בין “העבודה” לבין “הליכוד”.

הדרך היחידה לצמצם את הפער היא לבוא אל הקלפי ולהצביע מחל. הפער בין “העבודה” לבין “הליכוד” נובע בראש ובראשונה מכסף זר שמוזרם בהיקפים עצומים לעמותות השמאל.

מטרתן היא להחליף את ממשלת הליכוד בראשותי בממשלת שמאל, בתמיכת הרשימה הערבית.

איימן עודה, יו”ר הרשימה הערבית המשותפת, שתומך בהרצוג, כבר אמר שצריך לא רק להחליף אותי אלא גם להכניס אותי לכלא, על כך שהגנתי על חיי אזרחי ישראל ועל חיילי צה”ל.

הם אומרים שהחמאס אינו ארגון טרור. זו היא הרשימה שתומכת בבוז’י, זו הרשימה שיש לו איתה הסכם.

ממשלת שמאל שתהיה תלויה ברשימה כזו תכנע לכל אורך הדרך.

ולכן יש מאמץ כביר של עמותות השמאל להביא בוחרים לגוש השמאל, בעיקר במגזר הערבי ובאזורי בחירה של השמאל.

אני מבקש להבהיר: אין שום פסול בהצבעת האזרחים, יהודים וערבים כאחד, לפי ראות עיניהם.

הפסול הוא בכך שכסף רב מחו”ל של עמותות וממשלות זרות, מביא אותם בהמוניהם לקלפי בצורה מאורגנת.

כסף זר זה מעוות את הרצון האמיתי של אזרחי ישראל לטובת השמאל, ומעניק כוח מופרז לרשימה הערבית הקיצונית.

זה יכול להקטין את גוש הימין באופן כזה שלא נוכל להרכיב ממשלה, אף על פי שרוב אזרחי ישראל תומכים במחנה הלאומי ובי כראש הממשלה מטעם “הליכוד”.

לנו אין את עמותות השמאל, לנו אין את V-15. לנו יש אתכם, מצביעי המחנה הלאומי. צאו בהמוניכם אל הקלפיות.

יש עוד זמן. בואו להצביע מחל כדי לצמצם את הפער בין הליכוד ל”עבודה”.

אם הרכבת הממשלה תוטל עליי, ארכיב ממשלה של המחנה הלאומי. לא תקום ממשלת אחדות עם “העבודה”. אין דרך לגשר על הפערים בינינו.

לכן אני פונה למצביעי המחנה הלאומי: אם אתם רוצים שאני ארכיב את הממשלה ולא השמאל – אתם חייבים להצביע רק לליכוד. רק מחל. אין שום מפלגה אחרת.

Israel Political Brief March 17, 2015: Israeli Elections Live Blogs

ISRAEL POLITICAL BRIEF

ISRAEL POLITICAL BRIEF: ISRAEL NEWS

Turnout hits 65.7%, highest level since 1999

Source: Times of Israel, 3-17-15

Foreign money is toppling Likud, warns Netanyahu; despite PM’s warnings of high Arab turnout, it lags 12 points behind Jewish, according to Channel 2; Jewish Home seen shrinking in final hours

Read more: Turnout hits 65.7%, highest level since 1999 | The Times of Israel http://www.timesofisrael.com/ballot-stations-open-as-israelis-choose-new-leadership/#ixzz3UfoqeGgr
Follow us: @timesofisrael on Twitter | timesofisrael on Facebook

Live-blogging Israeli Election Day 2015

Source: JTA, 3-17-15

 

 

 

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

Join 40 other followers

%d bloggers like this: