Israel Musings April 25, 2015: Obama WH-Israel thaw continues on Yom Haatzmaut, but not towards Netanyahu

ISRAEL MUSINGS

ISRAEL MUSINGS: OP-EDS & ARTICLES

Obama WH-Israel thaw continues on Yom Haatzmaut, but not towards Netanyahu

April 25, 2015

After Congressional Democrats warned President Barack Obama and the administration, their harsh rhetoric towards Israel and its Prime Minister Benjamin Netanyahu would cost the Democrats votes in the 2016 elections, Obama has been trying to placate and improve relations especially…

Full Text Israel Political Brief April 23, 2015: Vice President Joe Biden’s Remarks at the 67th Annual Israeli Independence Day Celebration

ISRAEL POLITICAL BRIEF

ISRAEL POLITICAL BRIEF: ISRAEL NEWS

Remarks by Vice President Joe Biden the 67th Annual Israeli Independence Day Celebration

Source: WH, 4-23-15 

Andrew W. Mellon Auditorium
Washington, D.C.

7:29 P.M. EDT

THE VICE PRESIDENT:  Ron, Mr. Ambassador, my name is Joe Biden, and everybody knows I love Israel.

I was thinking as Ron was saying that he doesn’t know what it’s like in Catholic families — whether we argue as much as allegedly occurs in Jewish families.  Well, I settled all that.  Two of my three children married Jews.  (Laughter.)  And you want to see what happens then.  (Laughter.)

As a matter of fact, my daughter — I — the dream of every Irish-Catholic father is for his daughter to marry a Jewish surgeon.  (Laughter.)  And she did.

But I want you to know I think the only time on record, at least in the state of Delaware, in the oldest Catholic church in the state, the second oldest — 1842 — we signed the ketubah in the Catholic rectory.  (Laughter.)  Not a joke.  (Laughter.)  Not a joke.  I think that’s a first.  We had a chuppah on the altar, handmade, magnificently, beautiful chuppah.  And we had a Catholic priest, Father Murphy, and a rabbi, and it was hard getting a rabbi, by the way.  (Laughter.)  I had to go up to Montgomery County to find one.  (Laughter.)  And the reason why — Montgomery County, Pennsylvania — and the reason he came is his mother loved me.  (Laughter.)  But — and my daughter asked me, she said, Daddy, what do you want played at the wedding?  I said, just one — maybe the concluding hymn could be “On Eagles’ Wings”.

And so the rabbi was a wonderful guy, literally presided over 75 percent of the wedding.  The vows were administered by the Catholic priest.  And as the wedding party was departing, as the bride and groom were departing down the aisle, they played the hora.  (Laughter.)  So I figured it out.  One way to end arguments is to marry.  (Laughter.)

Look, the fact of the matter is that 77 years [sic] ago, at midnight on May 14, 1948, against all odds, in the wake of searing tragedy, defiant in the face of overwhelming military numbers massed on its borders, the modern State of Israel was born.   (Applause.)

What you did next was no less than miraculous.  You were blessed with one of the greatest generations of founding fathers and mothers of any nation in the history of the world — Ben-Gurion, Meir, Begin, Sharon, Rabin, Peres.  They all fashioned Israel into a vibrant, vibrant democracy.

And in the process, you built one of the most innovative societies on Earth.  In the process, you defended your homeland and became the most powerful military in the entire region.  And all these years later, things have changed, but the danger still exists.  But the people of Israel still live in a dangerous neighborhood.  And just to be an Israeli — it still demands uncommon courage.

Much has changed, but two things have remained absolutely the same: the courage of your people and the commitment of mine.  (Applause.)

So today, we celebrate your independence and our friendship, which was born just 11 minutes after Israel’s founding.  And President Obama and I are proud to carry forward the unbroken line of American leaders –- Democrat and Republican —- who have honored America’s sacred promise to protect the homeland of the Jewish people.

It’s no secret that, like administrations before us, as the Ambassador said, we’ve had our differences.  I have been here for a long time, for eight Presidents.  I’ve witnessed disagreements between administrations.  It’s only natural for two democracies like ours.  As Ron said, we’re like family.  We have a lot to say to one another.  Sometimes we drive each other crazy.  But we love each other.  And we protect each other.   (Applause.)

And it’s hard to see with these lights, but I suspect I know many of you personally.  As many of you heard me say before, were there no Israel, America would have to invent one.  We’d have to invent one because Ron is right, you protect our interests like we protect yours.  (Applause.)

So let’s get something straight.  In this moment of some disagreement occasionally between our governments, I want to set the record straight on one thing:  No President has ever done more to support Israel’s security than President Barack Obama.  (Applause.)

Just look at the facts.  Each time a rocket has rained down from Gaza, President Obama stands up before the world and defends Israel’s right to defend itself like any other nation.

Under President Obama, with the United States Congress, America has provided $20 billion in military assistance to Israel -– and cutting edge weaponry needed to maintain the qualitative advantage against any potential opponent.

You all know the stories of Iron Dome.  What you may not know is that next year, we will deliver to Israel the F-35 Joint Strike Fighter –- our finest -– making Israel the only country in the Middle East with a fifth-generation aircraft.  No other.  (Applause.)

And we continue to discuss, as the Israeli military here and the intelligence communities will tell you in Israel as well as here — we continue to discuss what more must be done in the near term and the long term to continue to strengthen Israel so she can maintain that edge.  (Applause.)

Our commitment to protect Israel’s security in my case and many of your case is not just political or national interest, it’s personal.  It’s personal for me and it’s personal for the President.

You’ve heard me say this many of my friends out there before, but it bears repeating on this day, it began at my father’s dinner table.  My father was a righteous Christian.  We assembled to eat, to have discussions — and occasionally eat.  My father talked about how he could not understand why there was a debate among Americans or why there was a debate among American Jews about whether or not we should have recognized Israel; why there would be any debate about why we hadn’t done more; why we hadn’t — that’s where I first learned about not bombing the railroad tracks.  I learned from my father about the concentration camps.  And the first thing I did with my children when each of them turned 15, I took them to Europe, flew them directly to Dachau, and made them spend a day there with me.  And I’ve done the same with my grandchildren.  My grandchild Finnegan as recently as just a month ago where we met with a 94-year-old survivor of Auschwitz, as well as Dachau.  He showed us the camp because he was proud — proud — to welcome the Vice President and his granddaughter.

All you have to do to understand is stand on the Golan and look down.  I remember the first time I did that as a young senator.  All you have to do is wander throughout Israel.  All you have to do is take that helicopter ride the entire length of the fence.  All you have to do is just look at the map.  All you had to is set foot at Yad Vashem -— and you understand.

I’ve had the great privilege of knowing every Israeli Prime Minister since Golda Meir and more than just casually.  And I’ve worked with many of you in this room for up to 40 years.  You know me.  You raised me.  You educated me.  And I know you.

So believe me when I tell you:  It’s not only personal to me, it’s personal to President Obama, as well.  The President was raised with memories of his great-uncle, who marched with Patton’s Army to liberate Jewish prisoners from the horrors of Buchenwald.  As a young man, he grew up learning about Israel from the stories of Leon Uris’ in “Exodus”; the Six-Day War; and Moshe Dayan, with his eye patch and his courage.  I remember sitting in front of Golda Meir’s desk as she flipped those maps up and down, chain-smoking, talking about the losses of the Six-Day War, sitting next to her military attaché at the time, a guy named Rabin.

But Barack, as a young senator — being 19 years younger than I am, he heard about it.  He read about it.  As senator, Barack Obama went to a small town in southern Israel to see with his own eyes the lives of the families who live under threat of rockets -– families that he has helped protect as Commander-in-Chief, under Iron Dome.

As President, he stood in Jerusalem, and declared to the whole world, “Those who adhere to the ideology of rejecting Israel’s right to exist, they might as well reject the earth beneath them or the sky above, because Israel is not going anywhere.  So long as the United States of America is there, Israel will never be alone.”  (Applause.)  He means it.  He means it.  You know I mean it.  I’m telling you he means it.

That’s my President.  He understands the need for Israel to have the right and the capacity and the capability to defend itself.  At the same time, he says, “we have Israel’s back” — and you can count on it.

The same commitment to the survival and security of Israel is fundamental to our strategy for the entire Middle East.  And then we get into the controversial piece.  Iran.  Remember this is the President who made it for the first time in American history a declared policy of the United States to use all the instruments of our power to prevent -— not contain, prevent –- Iran from ever acquiring a nuclear weapon.  He stated that all options are on the table -— then he made sure of what did not exist before.  He made sure we spent the time and money and the research to develop the capacity required to act against their capacity to develop a weapon if ever needed.

Over the skepticism of many, we worked with the U.S. Congress, our European allies, and Russia, China, to put in place the toughest sanctions regime in modern history.

We also knew the cost of not negotiating.  Midway through the last administration, the U.S. government refused to directly engage.  It insisted at the same time that Iran dismantle its entire program.

The result?  By the time President Bush left office, Iran had dramatically advanced its movement toward ability to acquire a nuclear weapon.  So we’ve taken a different approach, combining unprecedented pressure with direct diplomacy to find an enduring solution.

Negotiations began.  And we’ve come a long way.  And you’ve all seen the parameters that were put forward.  It’s a framework, only a framework — not a final deal.  A great deal of work lies ahead to see if Iran will actually enshrine the commitments that went into that framework as part of a final deal.

If they do, each of Iran’s paths to a bomb would be meaningfully and verifiably blocked.  Iran would cut its enrichment capacity by two-thirds; shrink its stockpile of low-enriched uranium by 98 percent.  Breakout time to create a weapon’s worth of bomb-grade material will go from two to three months, which it is today, to over a year.

The deal would ensure at least a one-year breakout cushion for a decade.  And for years after that, the breakout time would continue to be longer than it exists today.

We’ll prevent the Arak reactor from ever being a source of plutonium for nuclear weapons.  We will put in place the toughest transparency and verification requirements in history -— providing the best possible check against a secret path to the bomb.

This isn’t a grand bargain between the United States and Iran.  It’s a nuclear bargain between Britain, France, Russia, China, Germany, the EU, America and Iran.  It’s based on hard-hitting, hard-headed, uncompromising assessments of what is required to protect ourselves, Israel, the region, and the world.

And if the final deal on the table that doesn’t meet the President’s requirements, we simply will not sign it.

A final deal must effectively cut off Iran’s pathways to the bomb.  If it doesn’t, no deal.

A final deal must ensure a breakout timeline at least for one year for a decade.  If it doesn’t, no deal.

A final deal must include phased sanctions relief, calibrated against Iran taking meaningful steps to constrain their program.  If it doesn’t, no deal.

A final deal must provide a verifiable assurance to the international community demands to ensure Iran’s program is exclusively peaceful going forward.  If it doesn’t, no deal.

And if Iran cheats at any time and goes for a nuclear weapon –- every option we have to respond today remains on the table.  And your military will tell you, and more.

I’ve been involved in arms control negotiations since I was a kid in the Senate at 30 years of age — every major SALT agreement, START agreement, and toward the end, I was deeply involved negotiating when Brezhnev was still around, leading a delegation of senators.  But just like arms control talks with the Soviet Union —- another regime we fundamentally disagreed with, another regime whose rhetoric was outrageous and unacceptable, another regime whose proxies were forcefully making trouble, and we forcefully countered around the world –- we negotiated to reduce the nuclear threat to prevent a nuclear war.  And it kept us safer.  That’s what we’re attempting to do today.

We also continue to agree with Israeli leaders going back decades –- from Rabin to Sharon, whose funeral I had the great honor of eulogizing –- that a two-state solution is essential to Israel’s long-term survival as a democratic homeland for the Jewish people.   Consistent with our commitment to Israel’s security and survival, the United States stands ready to help Israel decide — if they decide — how to get there and if they want our help in getting there.

I’ll always remember what my friend and mentor, and Holocaust survivor who worked for me as my national security advisor before he became Chairman of the House Foreign Affairs Committee, Tom Lantos once said.  He said, “the veneer of civilization is paper thin.  We are its guardians and can never rest.”

That’s why we must never retreat from fighting every scourge and source of anti-Semitism as we find it.  You see, in too many places where legitimate criticism crosses over into bigotry and anti-Semitism; where an explicitly anti-Semitic attack takes place at a kosher grocery store; assaults on religious Jews in the streets of major European capitals.  Some of you may remember how harshly I was criticized as Chairman of the Foreign Relations Committee over 15 years ago when I held hearings on anti-Semitism in Europe.  Emerson said, society is like a wave, the wave moves on, but the particles remain the same.  Wherever, in whatever country, whatever circumstance it rears its head, we have to stop it.

Enough is enough.   We have to fight it everywhere we find it.

I’ll conclude — and my friends kid me and I imagine Ron may, as well — telling you the story about my meeting with Golda Meir.  The reason I do it had a profound impact on me, one of the most consequential meetings I’ve ever had in my life.  I think I’ve met every major world leader in the last 36 or 37 years in the world, in a literal sense.

But I remember meeting for close to an hour with her.  She went through what happened in the Six-Day War, and the price that was paid.  And I just had come from Egypt.  They let me go to Egypt and go to the Suez Canal.  And I was saying to she and Rabin that I thought that they were getting ready to attack again.  And everyone including my military and Israeli military thought I was crazy.

I remember driving from Cairo all the way to out to the Suez.  And you could see these great plumes of dust and sand.  But none it seemed isolated.  It turns out it was maneuvers taking place in the desert.  And I was really worried.  And we went through, and she painted a bleak, bleak picture — scared the hell out of me, quite frankly, about the odds.

And all of a sudden she looked at and she said, would you like a photograph?  And I said, yes, ma’am.  And those double-blind doors opened up into that hallway — not hallway.  It looks like — it’s a foyer.  And we walked out, and the press was standing there.  We didn’t say anything.  We just stood side by side.  And she must have thought I looked worried.  And it’s an absolutely true story.  She didn’t look at me, she spoke to me.  She said, Senator, you look so worried.  I said, well, my God, Madam Prime Minister, and I turned to look at her.  I said, the picture you paint.  She said, oh, don’t worry.  We have — I thought she only said this to me.  She said, we have a secret weapon in our conflict with the Arabs.  You see, we have no place else to do.

I was criticized in the national press a couple weeks ago when I said that, in fact, every Jew in the world needs there to be an Israel.  And it was characterized by some of the conservative press as saying that I was implying Jews weren’t safe in America.  They don’t get it.  They don’t get it.  Israel, Israel is absolutely essential — absolutely essential — security of Jews around the world.  And that’s why you have never farmed out your security.  You’ve accepted all the help we could give.  The most admirable thing about you is you’ve never asked us to fight for you.  But I promise you, if you were attacked and overwhelmed, we would fight for you, in my view.  (Applause.)

The truth of the matter is we need you.  The world needs you.  Imagine what it would say about humanity and the future of the 21st century if Israel were not sustained, vibrant and free.

We’ll never stop working to ensure that Jews from around the world always have somewhere to go.  We’ll never stop working to make sure Israel has a qualitative edge.  And whomever the next President is — Republican or Democrat — it will be the same because the American people, the American people are committed.  The America people understand.

So I say happy birthday, Israel.  Happy Independence Day.  May God bless you and may God bless and protect the United States of America.  Thank you all so very much.  (Applause.)

END
7:52 P.M. EDT

Full Text Israel Political Brief April 22, 2015: PM Benjamin Netanyahu’s Greeting for 67th Yom Ha’atzmaut Independence Day 2015 — Transcript

ISRAEL POLITICAL BRIEF

ISRAEL POLITICAL BRIEF: ISRAEL NEWS

PM Netanyahu’s Greeting for Independence Day 2015

Source: PMO, 4-22-15

“Israel’s Independence Day is an occasion for genuine celebration.

Jews celebrate the rebirth of our national freedom in our historic homeland, the Land of Israel.

We celebrate that the Jewish people are no longer stateless and powerless, but are once again masters of our own fate.

We celebrate the fact that Jews everywhere enjoy a right they were denied for so many centuries, the right to make aliya and be part of the modern State of Israel.

And we can also celebrate Israel’s many achievements.

We have integrated into our society immigrants from all four corners of the earth.

We have successfully defended our freedom against attacks by hostile neighbors.

We have literally made the desert bloom, building a vibrant and dynamic hi-tech economy.

We have built a robust and healthy democracy, where freedom is sacrosanct and human rights enshrined in our laws for all.
We have built a society in which all Israel’s citizens are equal under the law, Arab and Jew alike.

We have witnessed a real renaissance in our national culture.
we take pride in Israel’s achievements.

And even though there is still much work to be done,
on this day we can unite in celebration of Israel’s many successes.

From Jerusalem, the capital of the modern State of Israel for the last 67 years, and the historic capital of the Jewish people for 3,000 years,
I wish you all a very happy Independence Day”.

Full Text Israel Political Brief April 22, 2015: PM Benjamin Netanyahu’s Remarks at the Yom Hazikaron Memorial Ceremony for Israel’s Fallen Soldiers at Mount Herzl — Transcript

ISRAEL POLITICAL BRIEF

ISRAEL POLITICAL BRIEF: ISRAEL NEWS

PM Netanyahu’s Remarks at the Memorial Ceremony for Israel’s Fallen Soldiers at Mount Herzl

Source: PMO, 4-22-15


Photo by:Amos Ben Gershom, GPO

– Translation –
The Honorable President of Israel, Reuven Rivlin,
Distinguished guests,

Three months ago, on this mountain – which more than anything illustrates the cost of our national rebirth –Malka Kalangel, the mother of Major Yochai Kalangel, who was killed on the northern border, stood and cried from the depths of her heart, “How do you say goodbye to your child?” Nothing compares to the power of this cry from a mother and father who are informed of their child’s death. Anyone at their side at the moment they receive the difficult news remembers it for the rest of their life. I do. “How do you say goodbye to your child?” Malka asked. “How do we say goodbye to our son?” my parents asked. “How do I say goodbye to my brother?” I asked.

Last night there was a very moving event at the Knesset, an event that shook us to our very core, during which bereaved family members described that terrible moment in their lives, the moment in which they heard the knock at the door, that same knock by those who came to tell the horrible news that would shatter their lives and change them forever. I received my knock when I was a student in the United States in the guise of a telephone call from my brother, Iddo, telling me of the death of our older brother, Yoni. It was the worst moment of my life, besides one other moment, seven hours later, after a tortuous nightlong journey, when I walked up the path leading to the house of my mother and father, who was teaching at Cornell University in New York at the time. It was my lot to be the one to break the news. I was the one knocking on my parents’ door. Through the wide window in the front of the house, I could see my father pacing back and forth, lost in thought, his hands joined behind his back as was his wont. He suddenly looked up and when he saw me walking up the path, without his saying a word, his expression changed all at once. A bitter cry burst from his throat. I went into the house. As long as I breathe, I will never forget his cry and that of my dear mother. To get the knock at the door from my brother and then knock on my parents’ door – it was as if Yoni had died twice.

For those of us who have been through this hell, no other moment can compare in terms of power, shock, pain and suffering, and we know that the wound never really heals.

This week I met with boys and girls who lost their fathers who were soldiers and officers in the IDF. I saw the grief on their faces, the quiet sadness they radiated. I embraced them and said a prayer in my heart that the passage of time, the force of life and the love of the people would grant them relief and joy later on.

Anyone who has experienced the torments of bereavement and the terror of war, the dead and injured, the amputation of limbs, does not seek out war. When I need to decide whether or not to send soldiers into battle, I think of each soldier and their family as if they were my son, my family. But if we have no choice, we must be ready to charge into battle in order to defend ourselves and our land.

This constant readiness is the only thing that will deter war, or when necessary decide it. This is where we can see the great change that took place in the destiny of our people since the establishment of the State of Israel. Ron Vanunu, the sister of Sergeant Ben Vanunu, who was killed in Operation Protective Edge, said it best. Ron, a high school senior, went to Poland with her school in Ashdod, and at one of the death camps where our people perished, she said, “My brother was killed defending our homeland, but when I am here, I understand that he had the privilege of fighting as part of the Israeli army and he fell while wearing his IDF uniform, wrapped in the Israeli flag.” Ron will join the IDF soon and she is supposed to be posted to the Golani Battalion, in which her brother served.

I knew the fathers and the brothers, and I often meet the sons and the brothers and sisters. “I want to follow in my father’s footsteps”, “I am continuing my brother’s path”, they say. Nothing detracts from the great spirit that breathes through this nation. As with those who came before them, they feel the great and historic responsibility and the justness of our path and our struggle.

The continuum of threats to the existence of Israel requires a continuum of fights and our resilience in this fight depends on our determination, our strength, our unity. The State of Israel will continue to prosper and flourish as long as we are ready to defend ourselves in every situation. I am certain that the tremendous strengths we have will allow us to successfully face every challenge until we reach safe harbor, until our region changes its character, until we reach the desired peace. But this could be a prolonged process and in the meanwhile we grit our teeth, stiffen our upper lips and continue onwards. As one of the IDF widows said so simply and clearly last night at the moving event at the Knesset: Our enemies need to know that they will not break us, that despite the pain we will continue to defend our country, that we are staying right here.

My brothers and sisters, bereaved families, the stories of your loved ones is not only engraved on their headstones, but they are rooted in the hearts of our people. We must continue on their path together and united. It is written in Proverbs, “As iron sharpens iron, so one person sharpens another.” This is the secret to Israel’s strength. Only here are the shards transformed into one whole thing.

We are one family, Jews and our non-Jewish brothers – Druze, Muslims, Bedouin, Christians, Circassians. We are partners through bad times and good, in grief and in joy. Tonight, as the lights of the Independence torches shine forth, when the lights of the Independence torches shine on this mountain, we will feel profound gratitude for our loved ones, the heroes of the people, Israel’s fallen soldiers. We will cherish the wounded, who stopped enemy attacks with their bodies and we will pray for their recovery. At the same time we will express our recognition of the good of everything we have won, of the wonder of our renaissance, of the gift of freedom, of the miracle of our rebirth.

May the memories of the fallen be forever blessed and their lives tied to the eternity of Israel.

דברי ראש הממשלה נתניהו בטקס האזכרה הממלכתי לחללי מערכות ישראל בהר הרצל

22/04/2015
יום רביעי ג’ אייר תשע”ה –

– הטקסט עבר התאמת עריכה –

“מכובדי נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין,

מכובדיי כולם.

על ההר הזה, שממחיש יותר מכל את מחיר תקומתנו הלאומית, עמדה לפני שלושה חודשים מלכה קלנגל, אמו של רב סרן יוחאי קלנגל, שנפל בגבול הצפון, וזעקה ממעמקי לבה: “איך אפשר להיפרד מילד?!”. אין משהו שמשתווה בעוצמתו לזעקה הזאת של אם ואב המתבשרים על מות ילדם. כל מי שנמצא לצדם ברגע קבלת הבשורה המרה זוכר זאת כל חייו. גם אני. איך אפשר להיפרד מילד, שאלה מלכה. איך אפשר להיפרד מבן, שאלו הוריי. איך אפשר להיפרד מאח, שאלתי אני.

בערב מרגש אתמול בכנסת, ערב שהרטיט את נימי הנפש, סיפרו בני משפחות השכול על הרגע הנורא הזה בחייהם, הרגע בו שמעו את הנקישה בדלת, אותה נקישה של מבשרי הבשורה הנוראה שריסקה את חייהם ושינתה אותם לעד. את הנקישה שלי קיבלתי אני כשהייתי סטודנט בארה”ב, דרך שיחת טלפון מאחי עידו, שסיפר על נפילתו של יוני אחינו הבכור. זה היה הרגע הנורא בחיי, חוץ מאחד. שבע שעות מאוחר יותר, לאחר נסיעת ייסורים של לילה שלם, פסעתי בשביל שהוביל לביתם של אמי ואבי, שלימד אז באוניברסיטת קורנל במדינת ניו יורק. נפל בגורלי להיות המבשר. אני הייתי הנוקש בדלת הוריי. מבעד לחלון הרחב בחזית ביתו ראיתי את אבי פוסע הלוך וחזור, שקוע במחשבותיו, ידיו שלובות מאחורי גבו בדרכו האופיינית. לפתע הפנה מבטו, וכשראה אותי צועד בשביל בלי שהוא אמר דבר, השתנתה ארשת פניו בבת אחת. זעקה מרה פרצה מפיו. נכנסתי לבית. כל עוד נשימתי באפי, לא אשכח את זעקותיו ואת זעקותיה של אמי היקרה. לקבל את הנקישה בדלת מאחי ולנקוש בדלת הוריי זה היה כאילו יוני מת פעמיים.

לאלה מאיתנו שעברו את התופת הזאת אין רגע שישתווה לו בעוצמה, ההלם, הכאב והייסורים, ואנחנו יודעים שהפצע לעולם לא מגליד באמת.

נפגשתי השבוע עם ילדים וילדות שנתייתמו מאבותיהם, חיילי צה”ל וקציניו. ראיתי את תוגת פניהם, את העצב השקט שבוקע מתוכם. חיבקתי אותם והבעתי תפילה בלבי שמרחק השנים, כוח הסחף של החיים ואהבת העם יתנו להם מזור ושמחה בהמשך חייהם.

כל מי שחווה את ייסורי השכול ואת אימת המלחמה, את ההרוגים והפצועים, את קטיעת האיברים, איננו יכול לשוש אלי קרב. כשאני צריך להחליט אם לשלוח את חיילינו למערכה, אני חושב על כל חייל ומשפחה כאילו היה בני, כאילו מדובר במשפחתי. אבל אם אין לנו ברירה, עלינו להיות מוכנים להטיל עצמנו לחזית המלחמה כדי להגן על עמנו וארצנו.

רק נכונות מתמדת זו תרתיע מלחמה או בעת הצורך תכריע אותה. בזה טמון השינוי הגדול שהתרחש בגורל עמנו מאז הקמתה של מדינת ישראל, והיטיבה לבטא זאת רון וענונו, אחותו של סמל בן וענונו, שנפל במבצע צוק איתן. רון, תלמידת כיתה י”ב, יצאה מטעם בית ספרה באשדוד למסע בפולין, ובאחד מאתרי ההשמדה של בני עמנו היא אמרה: “אח שלי נהרג על הגנת המולדת, אבל כשאני נמצאת כאן אני מבינה שהוא זכה להילחם במסגרת צבא ישראל ונפל כשהוא לבוש מדי צה”ל ועטוף דגל ישראל”. רון תתגייס בקרוב לצה”ל והיא אמורה להשתלב בגדוד גולני, שבו שירת אחיה.

הכרתי את האבות ואת האחים ואני פוגש תכופות את הבנים ואת האחים והאחיות. “אני רוצה ללכת בעקבות אבא”, “אני ממשיכה את דרכו של אחי” – הם אומרים. דבר לא נגרע מהרוח הגדולה שנושבת במפרשי האומה. כקודמיהם, הם חשים בגודל האחריות ההיסטורית ובצדקת דרכנו ומאבקנו.

רצף האיומים על קיום המדינה מחייב רצף של מאבק, ויכולת העמידה במאבק זה מותנית בנחישותנו, בעוצמתנו, באחדותנו. מדינת ישראל תוסיף לשגשג ולפרוח בתנאי שנהיה מוכנים להגן עליה מכל משמר. אני בטוח שהכוחות האדירים שטמונים בנו יאפשרו לנו להתמודד בהצלחה עם כל אתגר, עד שנגיע לחוף מבטחים, עד שאזורנו ישנה פניו, עד שנגיע לשלום המיוחל. אבל זה יכול להיות תהליך ממושך, ובינתיים עלינו לקפוץ ידינו, לחשוק שפתותינו, להמשיך הלאה. כפי שאמרה זאת בפשטות ובבהירות מזוקקת אחת מאלמנות צה”ל אמש בערב המרגש בכנסת: אויבינו צריכים לדעת שהם לא ישברו אותנו, שחרף הכאב אנחנו נמשיך להגן על המדינה שלנו, אנחנו נשארים פה.

אחיי ואחיותיי, בני המשפחות השכולות, סיפורם של יקירינו אינו טמון רק במצבות האבן, הוא נטוע בלבבות עמנו. עלינו להמשיך את דרכם מאוחדים ומלוכדים. “ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו”, נאמר בספר משלי. זהו סוד כוחה של ישראל. רק כאן מתחברים הרסיסים לדבר שלם.

אנחנו משפחה אחת, יהודים ואחינו הלא יהודים – דרוזים, מוסלמים, בדואים, נוצרים, צ’רקסים. אנחנו שותפים ברע ובטוב, ביגון ובשמחה. הערב, שכאורן של משואות העצמאות יבהיקו, כשאורן של משואות העצמאות יבהיק בפסגת ההר, נחוש הכרת תודה עמוקה ליקירינו גיבורי העם, חללי מערכות ישראל. נוקיר את הפצועים שבלמו בגופם מתקפות אויב, נישא תפילה להחלמתם. בו ברגע נבטא את הכרת הטוב על כל מה שזכינו לו, על פלא הקוממיות, על מתנת החירות, על נס ההתחדשות.

יהי זכרם של הנופלים ברוך לעד וחייהם קשורים בנצח ישראל.”

 

Full Text Israel Political Brief April 20, 2015: PM Benjamin Netanyahu’s Remarks to the Bereaved Families – Remembrance Day for the Fallen of Israel’s Wars — Transcript

ISRAEL POLITICAL BRIEF

ISRAEL POLITICAL BRIEF: ISRAEL NEWS

PM Netanyahu’s Remarks to the Bereaved Families – Remembrance Day for the Fallen of Israel’s Wars

Source: PMO, 4-20-15

Following are Prime Minister Benjamin Netanyahu’s remarks to the bereaved families on the occasion of Remembrance Day for the Fallen of Israel’s Wars:

“My brothers and sisters, to the bereaved families, on this day the entire nation remembers our loved ones who fell on behalf of the revival of our people and our land. This day is the most difficult for us. The warm embrace that we receive strengthens us but it cannot console us for the terrible loss. The pain rends our hearts, the grief chokes us and the longing will never go away.

On this day the people of Israel bow their heads in respect and gratitude. The poet Shlomo Sokolsky well expressed the heavy price. In his poem ‘Rosh Pina’, he wrote: ‘There is no conquering the top of the rock – if there is no grave on the slope.’ This is the reality of our life in the past 67 years since the establishment of the State of Israel and even before.

Last year many more families were added to the family of the bereaved including the families of those who fell in Operation Protective Edge whose sons fought to restore quiet and security to the cities of Israel and the communities of the south.

On Remembrance Day for the Fallen of Israel’s Wars, we recall the heroism of those who gave their souls for the existence and security of the State of Israel. To our sorrow, in the current Middle East we are obliged to continue fighting for our existence, and our existence here is not self-evident without this sacrifice. Only thanks to the iron wall, every brick of which is held by our sons and daughters of the IDF and the security services, only thanks to them can we continue to live our lives here and continue to raise our children and grandchildren here.

Dear families, our loved ones who fell are the foundation of that same iron wall. We must guard their memory and heritage for future generations.

May the memory of all those who fell in Israel’s wars be blessed and kept in the heart of the nation.”

דברי ראש הממשלה נתניהו למשפחות השכולות – יום הזיכרון תשע”ה

21/04/2015
יום שלישי ב’ אייר תשע”ה

אחיי ואחיותיי למשפחת השכול, ביום הזה העם כולו מעלה את נס זכרם של יקירינו שנפלו למען תקומת העם והארץ. היום הזה הוא יום קשה עבורנו. החיבוק החם שאנו זוכים לו מחזק את ידינו, אך אין בו כדי לנחם אותנו על האובדן הקשה. הכאב מפלח את לבנו, היגון חונק אותנו, והגעגועים לעולם אינם מרפים.

ביום הזה עם ישראל מרכין את ראשו מתוך כבוד ומתוך הכרת הטוב. המשורר שלמה סקולסקי היטיב לבטא את המחיר הכבד, הוא כתב בשירו ‘ראש פינה': “אֵין כּוֹבְשִׁים אֶת רֹאשׁ הַסֶּלַע – אִם אֵין קֶבֶר בַּמּוֹרָד”. הרי זוהי מציאות חיינו בששים ושבע השנים האחרונות, מאז הוקמה מדינת ישראל, ועוד קודם לכן.

בשנה האחרונה נתווספו עוד משפחות רבות למשפחת השכול הגדולה, ביניהן משפחות חללי מבצע ‘צוק איתן’, שבניהן נלחמו למען השבת השקט והביטחון לערי ישראל ויישובי הדרום.

ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל אנו זוכרים את גבורת הנופלים שנתנו נפשם למען קיומה וביטחונה של מדינת ישראל. לצערנו הרב, במזרח התיכון כפי שהוא אנחנו נאלצים להמשיך להילחם על מקומנו, ומקומנו כאן איננו מובן מאליו ללא ההקרבה הזאת. רק בזכות קיר הברזל, שכל לבנה שבו מוחזקת על ידי בנינו ובנותינו מצבא ההגנה לישראל ומאנשי מערכות הביטחון – רק בזכותם אנחנו יכולים להמשיך לחיות כאן את חיינו ולהמשיך לגדל פה את ילדינו ונכדינו.

משפחות יקרות, יקירינו שנפלו הם נדבך יסוד מאותו קיר ברזל. אנו מצווים לשמור את זכרם ומורשתם למען הדורות הבאים.
יהי זכרם של כל חללי מערכות ישראל ברוך ונצור בלב האומה.

 

 

 

Full Text Israel Political Brief April 15, 2015: PM Benjamin Netanyahu’s Yom HaShoah Holocaust Remembrance Day Address at Yad Vashem — Transcript

ISRAEL POLITICAL BRIEF

ISRAEL POLITICAL BRIEF: ISRAEL NEWS

Holocaust Remembrance Day Address by PM Netanyahu at Yad Vashem

Source: PMO, 4-15-15

Photo: Haim Zah, GPO 

[Translation]

Seventy years ago, the bells of freedom rang out across the free world. The horrific nightmare that had engulfed all humanity in blood had come to an end in Europe. But the day the Nazis were vanquished was not only a day of relief and jubilation. It was also a day of great sorrow for our nation, and a day of reflection for the world’s leaders. Leaders of modern countries realized that it was a propitious time to establish a new world order based on defending liberty, eradicating evil and opposing oppression. They articulated the most important lesson of World War II: democracies must not turn a blind eye to the aspirations of tyrannous regimes to expand. A conciliatory attitude toward these regimes only increases their propensity for aggression. And if such aggression is not stopped in time, humanity might find itself in a much bloodier battle.

In the years before World War II, the free world tried to appease the Nazi regime, to gain its trust, to curry its favor through gestures. There were those who warned that this concessionary policy would only whet Hitler’s appetite, but these warnings were ignored due to the natural human desire for calm at all costs. And indeed, the price was exacted not long after, and it was too heavy to bear – six million of our people were slaughtered in the Holocaust, and millions of others were killed in this terrible inferno.

When the war ended, the conclusion was clear: there is no room for weakness when facing tyrannous regimes that send their murderous tentacles in every direction. Only by standing firm and adhering to the values of liberty and tolerance can we ensure the future of humankind.
There are many around the world who claim that the lessons learned then are still valid today. They affirm: “Never again!” They declare: “We will not turn a blind eye to the expansionist intentions of a violent tyranny.” They promise: “We will oppose evil as soon as it begins.” But as long as these announcements are not backed by practical actions – they are meaningless. Did the world really learn a lesson from the inconceivable universal and Jewish tragedy of last century? I wish I could stand here and tell you that the answer to this was yes.

Today, ever more threats challenge human civilization. Radical Islamist forces are flooding the Middle East, destroying remnants of the past, torturing the helpless, murdering innocents. They hope to establish caliphates, more than one, like in the Middle Ages. At the same time, the extremist regime in Iran is oppressing its people; it is rushing forward and submerging the Middle East in blood and suffering – in Yemen, in Syria, in Lebanon, in Iraq, in Gaza and across the border of the Golan Heights.

Just as the Nazis aspired to crush civilization and to establish a “master race” to replace it and control the world while annihilating the Jewish people, so too does Iran strive to gain control over the region, from which it would spread further, with the explicit intent of obliterating the Jewish state. Iran is advancing in two tracks: the first is in developing the ability to arm itself with nuclear weapons and stockpile ballistic missiles; and the second – exporting the Khomeinist revolution to many countries by widely using terrorism and taking over large parts of the Middle East. Everything is out in the open – it is all taking place in broad daylight, in front of the cameras. And yet, the blindness is immense.

“For, behold, darkness shall cover the earth, and gross darkness the peoples,” said the Prophet Isaiah. The determination and lessons that were acquired through blood seventy years ago are now dissipating, and the darkness and fog of denying reality are taking their place. The bad deal that is being made with Iran demonstrates that the historic lesson has not been internalized. The West is yielding in the face of Iran’s aggressive actions. Instead of demanding a significant dismantling of the nuclear program in Iran – a country that clearly states its plans to exterminate six million Jews here and elsewhere, to eradicate many countries and many regimes – the superpowers back down. They are leaving Iran with its nuclear capabilities intact, and even allowing it to expand them later on, regardless of Iran’s actions in the Middle East and around the world.

As the civilized world is lulled into slumber on a bed of illusions, the rulers of Iran continue to encourage subversion and terrorism and disseminate destruction and death. The superpowers turn a deaf ear to the crowds in Iran shouting: “Death to America; Death to Israel.” They turn a blind eye to the executions of those who oppose the regime and of members of minority populations. And they hold their peace in the face of the massive arming of terrorist organizations. At most, they make a halfhearted statement for the record.

I have heard that in honor of Holocaust Remembrance Day a competition with prizes is soon to take place in Tehran with participants from 56 countries. It is a Holocaust denial cartoon competition. Will we hear protests? At best, a minor condemnation might be heard; that will minimally fulfill their obligation.

Distinguished guests, Israeli citizens and representatives of other countries,
The bubble of this illusion is going to burst. Democratic governments made a critical mistake before World War II, and we are convinced – and I must say that many of our neighbors are too – that they are making a grave mistake now too. It is possible that this partnership with many of our neighbors, the partnership in identifying threats, will be the foundation for the partnership to forge a better, safer and more peaceful future in our region. Meanwhile, we will not flinch. We will continue to insist on the truth, and we will do everything we can to open the eyes that are shut.

I do not want to mislead anyone. We have tests ahead of us. We are in the midst of a great battle against the enervation, the weakness, the denial of reality – we will stand with our full force.

While there are those who refuse to understand our position, there are many others who identify with us. But even if we are compelled to stand alone, we will not be afraid. In any scenario, in any situation, we will safeguard our right, we will maintain our ability, we will keep our resolve to defend ourselves.

Seventy years ago we were war refugees, powerless and voiceless. Today we express what we have to say, and we are determined to safeguard our existence and our future. It is our duty to fight those who wish to destroy us, not to bow down to them or to downplay reality. We will not allow the State of Israel to be a passing episode in the history of our people.

Distinguished guests,
Today in my office I met an 85-year-old Holocaust survivor, Abraham Niederhoffer. Abraham was born in Romania. When he was 12 years old he witnessed the brutal murder of his relatives by a Romanian soldier. He was taken on a cattle train to Ukraine, where he survived the Holocaust. Due to the persistent refusal of the communist authorities in Romania to permit his emigration, he only came to Israel in 1969. Here he worked as an engineer and supervisor, contributing to the building of the country. He told me his story with great emotion, so much so that he had to pause several times. At the end of the meeting, he beseeched me, “Prime Minister,” he said, “it is your duty to prevent another Holocaust.” And I responded: “That is exactly how I see my responsibility. That is exactly how I see my responsibility.”

Seven decades ago, the survivors emerged from the camps, from the forests, from the March of Death, battered and bruised with nothing but the tattered clothes on their backs. Upon their release, the prisoners of the camps from all nations were asked by the Allied soldiers where each one wished to go. The Poles returned to Poland; the Russians returned to Russia; the Hungarians – to Hungary; the Ukrainians – to Ukraine. But a great many of them had nowhere to return to. They stood hopeless, because they did not have their own country.

Today, we have our own country – a flourishing and modern country; a country that rests on the heritage of our forefathers and stands at the vanguard of global knowledge; a country that disseminates a great light; a country that has taken charge of its destiny. Seventy years after the valleys of death, we revere the living, the vibrant, the creative, the flourishing.

Israel breaks ground on every front of modernization – in science, medicine, technology, agriculture, education and culture. And we do this not only for our people. We do this for the benefit of all humanity. This is what our existence is based upon – on our commitment to the safety and future of Israel, on the deference to our heritage, and on the unity of a nation in which a vast life force shines. The nation of Israel, which has arisen from the hellfire, is ready for any challenge.

“Shake thyself from the dust; put on thy beautiful garments, my people.” The eternal nation has shaken itself from the dust, returned home, stood tall, established an outstanding country and an outstanding army, the Israel Defense Force, in which our brave and courageous sons and daughters serve.

We will remember those who were murdered, we will guarantee life.

דברי ראש הממשלה נתניהו בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם

 

15/04/2015

יום רביעי כ”ו ניסן תשע”ה

– הטקסט עבר התאמת עריכה –

מכובדי נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין ורעייתו נחמה,
נשיאת ביהמ”ש העליון מרים נאור ובעלה פרופ’ אריה נאור,
יו”ר הכנסת יולי אדלשטיין,
הרבנים הראשיים,
שרים,
חברי כנסת,
אבנר שלו, יו”ר יד ושם,
מכובדיי הרבים מן הארץ ומן העולם,
ניצולי השואה היקרים לנו, חסידי אומות העולם שנותנים מופת לאנושות כולה,
אזרחי ישראל,

לפני שבעים שנה צלצלו פעמוני החירות ברחבי העולם החופשי. סיוט האימים שהשקיע את האנושות כולה במצולות של דם – בא לקצו באירופה. אך יום הניצחון על הנאצים לא היה רק יום של הקלה ושמחה. הוא היה יום מהול בעצב נורא לעמנו, אבל הוא גם יום של חשבון נפש למנהיגי העמים. מנהיגי המדינות הנאורות הבינו שזוהי שעת כושר לכונן סדר עולמי חדש שמתבסס על הגנת החופש, מיגור הרשע והתנגדות לעריצות. הם ביטאו בקול רם וצלול את הלקח העיקרי של מלחמת העולם השנייה: לדמוקרטיות אסור להעלים עין מכוונות ההתפשטות של משטרי הרודנות. פייסנות כלפי משטרים אלה רק מגבירה את נטייתם לתוקפנות. ואם תוקפנות זו לא תיבלם בזמן, עלולה האנושות להיקלע למלחמות קשות הרבה יותר.

בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה, העולם החופשי ניסה לפייס את המשטר הנאצי, לרכוש את אמונו בוויתורים, לקנות את רצונו הטוב במחוות. היו אמנם מי שהזהירו שמדיניות פשרנית זו רק תגביר את תיאבונו של היטלר. אך האזהרות האלו נדחו הצדה מכוח הטבע האנושי הטבעי, לקנות שקט בכל מחיר. ואכן המחיר לא איחר לבוא – והוא היה כבד מנשוא. שישה מיליון בני עמנו שנטבחו בשואה, ועשרות מיליוני בני-אדם נוספים שנהרגו בתופת הנוראה.

בגמר המלחמה, המסקנה הייתה חותכת: אין מקום לרפיון מול משטרי עריצות ששולחים את זרועותיהם הרצחניות לכל עבר. רק עמידה איתנה מולם, תוך שמירה על ערכי החירות והסובלנות – רק עמידה כזו תבטיח את עתיד האנושות.

רבים בעולם מצהירים שהלקחים שהופקו אז, תקפים גם היום. הם מכריזים: “לעולם לא עוד”. הם מצהירים: “לא נעלים עין משאיפות ההתפשטות של רודנות אלימה”. הם מבטיחים: “נתנגד לדברים הרעים בתחילתם”. אבל כל עוד למלים הללו אין ביטוי בפועל – הן חסרות משמעות. ובכן, האם העולם באמת למד מהטרגדיה הבלתי נתפסת, האוניברסלית והיהודית, של המאה הקודמת? הלוואי שהייתי יכול לעמוד כאן ולומר לכם שהתשובה לכך חיובית.

בימים אלה הולכים ומתרבים האיומים על התרבות האנושית. כוחות האסלאם הקיצוני שוטפים את המזרח התיכון, משמידים את שרידי העבר, מתעללים בחסרי ישע, טובחים בחפים מפשע, ומבקשים להקים ח’ליפות, אפילו יותר מאחת, בסגנון ימי הביניים. במקביל, המשטר הקנאי באיראן מדכא את עמו, שועט קדימה ומטביע בדם וסבל את המזרח התיכון: בתימן, בסוריה, בלבנון, בעיראק, בעזה ומול גולן.

כשם שהנאצים שאפו לרמוס את הציוויליזציה ולהשליט במקומה את “הגזע העליון” עלי אדמות, תוך השמדתו של העם היהודי – כך חותרת איראן להשתלט על האזור וממנו להתפשט הלאה, תוך כוונה מוצהרת להשמיד את מדינת היהודים. איראן מתקדמת בשני נתיבים: הראשון – פיתוח יכולת להתחמש בנשק גרעיני ובניית מאגר של טילים בליסטיים. השני – ייצוא של המהפכה החומייניסטית לארצות רבות, תוך שימוש מסיבי בטרור ובכיבוש של שטחים נרחבים במזרח התיכון. הכל גלוי לעין. הכל מתרחש לאור יום ולעיני המצלמות. ובכל זאת העיוורון גדול.

“כי הנה החושך יכסה ארץ, וערפל לאומים”, אומר הנביא ישעיהו. הנחישות והלקחים שנקנו בדמים רבים לפני שבעים שנה, כל אלה מתפוגגים היום. את מקומם תופסים החושך והערפל של הכחשת המציאות. ההסכם הרע שמתגבש עם איראן מלמד שהלקח ההיסטורי לא הופנם. מול פעולותיה האגרסיביות של איראן – המערב מוותר. במקום לדרוש פירוק משמעותי של יכולת הגרעין של איראן, מדינה שאומרת בפירוש שהיא הולכת להשמיד שישה מיליון יהודים כאן, ולא רק כאן, להשמיד הרבה מדינות והרבה משטרים – במקום לדרוש זאת ובמקום להתנות את הסרת המגבלות המוטלות עליה בהפסקת תוקפנותה – המעצמות נסוגות. הן משאירות בידי איראן את היכולות הגרעיניות שלה ואף מאפשרות לה להרחיבן בהמשך, ללא קשר למעשיה של איראן במזרח התיכון וברחבי העולם.

בעוד העולם התרבותי שוקע בתרדמת על מצע של אשליות –שליטי איראן מעודדים חתרנות וטרור, מפיצים הרס ומוות. למשמע המונים שקוראים בטהרן: “מוות לאמריקה, מוות לישראל” – המעצמות אוטמות את אוזניהן. למראה ההוצאות להורג של מתנגדי המשטר ובני קבוצות המיעוט באוכלוסייה, הן עוצמות את עיניהן. ונוכח החימוש המסיבי של ארגוני טרור, הן ממלאות פיהן מים. לכל היותר, הן משמיעות אמירה רפה למען הפרוטוקול.

בדקתי ומצאתי שלקראת יום הזיכרון לשואת עמנו, “התבשרנו” שבקרוב תתקיים בטהראן תחרות בינלאומית עם נציגים מחמישים ושש מדינות, תחרות נושאת פרסים של איורים העוסקים בהכחשת השואה של העם היהודי. האם על כך תישמע מחאה? במקרה הטוב, יישמע גינוי מינורי כדי לצאת ידי חובה.

מכובדיי, אזרחי ישראל ונציגי המדינות שאיתנו, סופה של האשליה הזאת להתנפץ. הממשלות הדמוקרטיות טעו טעות גורלית לפני מלחמת העולם השנייה, ואנחנו משוכנעים, אני חייב להגיד שיחד עם רבים משכנינו, שהן טועות טעות מרה גם עכשיו. ייתכן שהשותפות הזאת עם לא מעט משכנינו, השותפות בזיהוי האיומים, תהווה בסיס גם לשותפות ביצירת עתיד טוב יותר, בטוח יותר ושליו יותר באזורנו. בינתיים לא נירתע. נוסיף להתעקש על האמת, ונעשה כל מה שביכולתנו לפקוח את העיניים הנעצמות.

אינני רוצה להשלות אף אחד, עוד נכונו לנו ימי מבחן. אנחנו בעיצומו של מאבק גדול. מול העייפות, מול הרפיון, מול הכחשת המציאות –נתייצב במלוא כוחנו. בצד אלה שמסרבים להבין את עמדתנו, ישנם רבים אחרים שמזדהים איתנו. אבל גם אם ניאלץ לעמוד לבד, לא יירא לבנו. בכל תרחיש, בכל מצב, נשמור על זכותנו, נשמור על יכולתנו, נשמור על נחישותנו להגן על עצמנו.

לפני שבעים שנה היינו אומה של פליטי חרב, חסרי כוח וחסרי אפשרות להשמיע את קולנו. היום אנחנו משמיעים את דברנו, ואנחנו נחושים להבטיח את קיומנו ועתידנו. תפקידנו להיאבק בשואפים להשמידנו, ולא להרכין ראש בפניהם וגם לא להקל במציאות. לא ניתן שמדינת ישראל תהיה אפיזודה חולפת בתולדות עמנו.

מכובדיי, פגשתי היום במשרדי ניצול שואה בן שמונים וחמש – אברהם נידרהופר. אברהם נולד ברומניה, בגיל 12 היה עד לרצח מזעזע של קרובי משפחתו בידי חייל רומני. הוא נלקח ברכבת משא של בהמות לאוקראינה, שם שרד את השואה. רק ב-1969, בשל סירובם העקשני של השלטונות הקומוניסטיים ברומניה להרשות את יציאתו – הוא הגיע ארצה. בישראל עסק אברהם כמהנדס ומפקח בבניית המדינה. הוא סיפר לי את סיפורו בהתרגשות עצומה, לעתים הוא היה צריך לעצור מרוב התרגשות, ובסוף הפגישה הפציר בי: “ראש הממשלה”, הוא אמר, “תפקידך למנוע שואה נוספת”. והשבתי לו: “כך בדיוק אני רואה את אחריותי, כך בדיוק אני רואה את תפקידי”.

לפני שבעה עשורים הגיחו הניצולים מן המחנות, מן היערות, מצעדות המוות– רק בגדים בלים לגופם, כולם פצע וחבורה. כשניצבו אסירי המחנות מכל האומות למסדר השחרור, הם נשאלו על ידי חיילי בעלות-הברית לאן כל אחד מהם רוצה לחזור. הפולנים חזרו לפולין; הרוסים שבו לרוסיה; ההונגרים – להונגריה; האוקראינים – לאוקראינה. אלא שלהמוני יהודים כלל לא היה לאן לחזור. הם עמדו חסרי אונים, כי לא הייתה להם מדינה משלהם.

היום יש לנו מדינה משלנו – מדינה פורחת ומתקדמת. מדינה שיונקת ממורשת אבות וניצבת בחזית הידע העולמי. מדינה שמפיצה אור גדול. מדינה שלוקחת את גורלה בידיה. שבעים שנה אחרי גיאיות המוות, אנו מקדשים את החי, התוסס, היוצר, הפורח.

ישראל פורצת דרך בכל חזיתות הקדמה – במדע, ברפואה, בטכנולוגיה, בחקלאות, בחינוך ובתרבות – ואנחנו עושים זאת לא רק למען עמנו, אנחנו עושים זאת למען כל יושבי תבל. על אלה ייכון קיומנו – על המחויבות לביטחון ועתיד ישראל, על הדבקות במורשתנו, ועל אחדות העם שמפעם בו כוח חיים אדיר. עם ישראל שיצא משאול תחתיות –יכול לכל אתגר.

“התנערי מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך, עמי”. עם הנצח התנער מעפר, שב הביתה, זקף קומתו, הקים מדינה לתפארת והקים צבא לתפארת, צבא ההגנה לישראל, בו משרתים בנינו ובנותינו האמיצים והגיבורים.

נזכור את הנספים, נבטיח את החיים.

Israel Musings April 12, 2015: Obama and Democrats’ Jewish voter problem over Iran deal, Israel and Netanyahu

ISRAEL MUSINGS

ISRAEL MUSINGS: OP-EDS & ARTICLES

Obama and Democrats’ Jewish voter problem over Iran deal, Israel and Netanyahu

April 12, 2015

Jewish public opinion and support of President Barack Obama has never been more contentious as when the president celebrated his eighth Passover and his seventh in the White House on Friday, April 3, 2015. The recent announcement of the…

Israel Musings April 1, 2015: Netanyahu, Boehner meet in Jerusalem discuss US-Israel strong bond, Iran threat

ISRAEL MUSINGS

ISRAEL MUSINGS: OP-EDS & ARTICLES

Netanyahu, Boehner meet in Jerusalem discuss US-Israel strong bond, Iran threat

April 1, 2015

President Barack Obama might not acknowledge Israel and the United States’ “strong bond,” Speaker of the House of Representatives John Boehner, R-OH has no problem expressing and did so in his amicable meeting and statement on…

Israel Musings March 31, 2015: Netanyahu points out Obama flip flopping on Iran deal at 20th Knesset opening

ISRAEL MUSINGS

ISRAEL MUSINGS: OP-EDS & ARTICLES

Netanyahu points out Obama flip flopping on Iran deal at 20th Knesset opening

March 31, 2015

After the 20th Knesset opened in Israel and the new members were sworn-in on Tuesday, March 31, 2015 Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu toasted the new Knesset and its 39 new members in Jerusalem, Israel. In his remarks he…

Israel Musings March 29, 2015: Boehner, McConnell backing up Israel PM Netanyahu on Iran nuclear deal sanctions

ISRAEL MUSINGS

ISRAEL MUSINGS: OP-EDS & ARTICLES

Boehner, McConnell backing up Israel PM Netanyahu on Iran nuclear deal sanctions

March 29, 2015

Details are emerging about the Iran nuclear weapons deal that is in its final stages of negotiations for the framework deal, Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu is speaking out against the deal, that is even “worse” than he…

Israel Musings March 29, 2015: Boehner bashes Obama’s ‘reprehensible animosity’ towards Israel, Netanyahu

ISRAEL MUSINGS

ISRAEL MUSINGS: OP-EDS & ARTICLES

Boehner bashes Obama’s ‘reprehensible animosity’ towards Israel, Netanyahu

March 29, 2015

With the Congressional recess in the full swing, delegations from the House of Representatives and the Senate are heading over to Israel to meet with newly reelected Prime Minister Benjamin Netanyahu. Speaker of the House John Boehner, R-OH appeared…

Israel Musings March 25, 2015: Israel election results Rivlin formally tasks Netanyahu to form 34th government

ISRAEL MUSINGS

ISRAEL MUSINGS: OP-EDS & ARTICLES

Israel election results Rivlin formally tasks Netanyahu to form 34th government

March 25, 2015

In a ceremony held Wednesday evening, March 25, 2015 in Jerusalem, Israel President Reuven Rivlin officially tasked Benjamin Netanyahu to put together Israel’s 34th government. Netanyahu will then have 28 days to form the coalition, and assign portfolios…

Israel Musings March 24, 2015: Israel denies US claims of spying on Iran nuclear talks

ISRAEL MUSINGS

ISRAEL MUSINGS: OP-EDS & ARTICLES

Israel denies US claims of spying on Iran nuclear talks

March 24, 2015

Senior US official are accusing Israel of spying on the US and P5+1 Iran nuclear weapons talks according to a report from the Wall Street Journal on Monday, March 23, 2015. The allegation accuses Israel of gathering the information…

Full Text Israel Political Brief March 23, 2015: PM Benjamin Netanyahu Sends Condolence Letter to the Sassoon Family

ISRAEL POLITICAL BRIEF

ISRAEL POLITICAL BRIEF: ISRAEL NEWS

PM Netanyahu Sends Condolence Letter to the Sassoon Family

Source: PMO, 3-23-15

Prime Minister Benjamin Netanyahu sent a condolence letter to the Sassoon family which lost seven children last Shabbat in a fire in Brooklyn. The children were laid to rest in Jerusalem earlier this evening.

Prime Minister Netanyahu wrote to Gabriel, the father of the family:

“Dear Gabriel,

I was deeply shocked to hear about the tragic deaths of your beloved children, Eliane, David, Rivka, Yehoshua, Moshe, Sarah and Yaakov. From what I have heard about them, they were children imbued with values, who were a source of pride and joy for you. Each one of your children was a world unto him or herself, unique and special. There is no greater sorrow than the loss of children and the pain is even greater because they were so young. The entire Jewish People feels your pain.

As a family with faith, your dear ones embody the verse (Leviticus 10:3), ‘Through those that are close to Me will I be sanctified’. May you find the inner strength to cope with the tragedy that has befallen your family. May the memories of your children be a source of strength and consolation. I wish a full and quick recovery to your wife Gayle and your daughter Tziporah.

Yours in deep grief over the loss of seven pure souls,

Sincerely,

Benjamin Netanyahu.”

ראש הממשלה נתניהו שלח מכתב תנחומים לבני משפחת ששון ששבעה מילדיה נספו בשריפה בברוקלין
23/03/2015
יום שני ג’ ניסן תשע”ה
ראש הממשלה בנימין נתניהו שלח היום מכתב תנחומים לבני משפחת ששון ששבעה מילדיה נספו בשבת בשריפה בברוקלין והובאו הערב למנוחות בירושלים.

במכתב כתב ראש הממשלה נתניהו לאב המשפחה: “גבריאל היקר, שמעתי בזעזוע עמוק על מותם הטראגי של ילדיך האהובים אליען, דוד, רבקה, יהושע, משה, שרה ויעקב. ממה ששמעתי אודותם, אני למד על ילדים ערכיים שהיוו מקור גאווה ושמחה עבורכם. כל אחד מילדיך היה עולם ומלואו, יחיד ומיוחד. אין יגון גדול יותר מאובדן בנים ובנות, והייסורים גדולים עוד יותר כשמדובר בילדים רכים בשנים. עם ישראל כולו כואב את כאבכם.

כמשפחה מאמינה נתקיים ביקיריכם הפסוק ‘בקרוביי אקדש’ – במקורבים אליי אקדש. מי ייתן ותמצא את תעצומות הנפש להתמודד עם האסון שפקד את המשפחה כולה, ותשאב מזיכרון ילדיך מקור כח ונחמה. אני מאחל רפואה שלמה והחלמה מלאה לרעייתך גייל ולבתך ציפורה. עמכם ביגונכם העמוק על אובדן ילדיכם, שבע נשמות טהורות. בברכה, בנימין נתניהו”.

Full Text Israel Political Brief March 23, 2015: PM Benjamin Netanyahu Apologizes to Israeli Arabs for Election Day Remarks — Transcript

ISRAEL POLITICAL BRIEF

ISRAEL POLITICAL BRIEF: ISRAEL NEWS

PM Benjamin Netanyahu Apologizes to Israeli Arabs for Election Day Remarks

הערב אירחנו, רעייתי שרה ואני, נציגים ממגזרי המיעוטים מכל רחבי הארץ, בבית ראש הממשלה בירושלים. המפגש היה חם ומרגש.

רעייתי פתחה בדברי ברכה: “אנחנו מודים לכם שהגעתם, בית ראש הממשלה הוא הבית של כל אזרחי ישראל”.

אני אמרתי: “אני יודע שהדברים שאמרתי לפני ימים אחדים פגעו בערביי ישראל. לא הייתה לי שום כוונה שכך יהיה. אני מצטער על כך.

“המעשים שלי כראש ממשלה, כולל ההשקעות האדירות במגזרי המיעוטים, מוכיחים את ההפך הגמור. אני חושב, באותה מידה, שאסור ששום גורם מחוץ למדינת ישראל יתערב בתהליכי הדמוקרטיה שלנו.

“אני רואה את עצמי כראש הממשלה של כל אחד ואחד מכם, של כל אזרחי ישראל, ללא שום הבדל של דת, גזע ומין. אני רואה בכל אזרחי ישראל שותפים לבנייתה של מדינת ישראל, משגשגת ובטוחה, למען כל אזרחי ישראל”.

Tonight, my wife Sarah and I’ve hosted, representatives from the minority sectors from all over the country, the Prime Minister’s home in Jerusalem. The meeting was warm and exciting.

My wife opened a greeting said: “We thank you for coming, the Prime Minister’s House is the House of all citizens of Israel.”

I said, “I know what I said a few days ago damaged Israel’s Arabs. I had no intention of it. I’m sorry for that.

“My actions as Prime Minister, including the investment in minority sectors, proves the opposite. I think, equally, not to any customer outside of the State of Israel will intervene in the processes of our democracy.

“I see myself as a Prime Minister of each and every one of you, of all citizens of Israel, without any distinction of religion, race and gender. I see all citizens of Israel share Israel’s deliverance, prosperous and safe, for the benefit of all citizens of Israel. ”

Israel Musings March 20, 2015: Obama threatening trying to manipulate Netanyahu, Israel over Palestinian state

ISRAEL MUSINGS

ISRAEL MUSINGS: OP-EDS & ARTICLES

Obama threatening trying to manipulate Netanyahu, Israel over Palestinian state

March 20, 2015

President Barack Obama and his administration are continuing their threats and attempts to manipulate Israel on Thursday, March 19, 2015 after Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu’s sweeping victory. Only two days after Israel’s election on…

20th Knesset: Full List

ISRAEL POLITICAL BRIEF

ISRAEL POLITICAL BRIEF: ISRAEL NEWS

20th Knesset: Full List

Source: Arutz Sheva, 3-19-15

Likud

  • 1. Binyamin Netanyahu
  • 2. Gilad Erdan
  • 3. Yuli Edelstein
  • 4. Yisrael Katz
  • 5. Miri Regev
  • 6. Silvan Shalom
  • 7. Moshe Ya’alon
  • 8. Ze’ev Elkin
  • 9. Danny Danon
  • 10. Yariv Levin
  • 11. Benny Begin
  • 12. Tzahi Hanegbi
  • 13. Yuval Steinitz
  • 14. Gila Gamliel
  • 15. Ofir Akunis
  • 16. David Bitan (new MK)
  • 17. Haim Katz
  • 18. Jackie Levy (new MK)
  • 19. Yoav Kish (new MK)
  • 20. Tzipi Hotovely
  • 21. David Amsallem (new MK)
  • 22. Miki Zohar (new MK)
  • 23. Anat Barko (new MK)
  • 24. Ayoub Kara (new MK)
  • 25. Nava Boker (new MK)
  • 26. Avi Dichter (new MK)
  • 27. Avraham Nasoga (new MK)
  • 28. Nurit Koren (new MK)
  • 29. Yaron Mazuz (new MK)
  • 30. Oren Hazan (new MK)

Zionist Union

  • 1.Yitzhak Herzog
  • 2. Tzipi Livni
  • 3. Shelly Yechimovich
  • 4. Stav Shaffir
  • 5.Itzik Shmuli
  • 6. Omer Bar Lev
  • 7. Hilik Bar
  • 8. Amir Peretz
  • 9. Merav Michaeli
  • 10. Eitan Cabel
  • 11. Manuel Trajtenberg (new MK)
  • 12. Erel Margalit
  • 13. Mickey Rosenthal
  • 14. Revital Sueid (new MK)
  • 15. Danny Atar (new MK)
  • 16. Yoel Hasson (new MK)
  • 17. Zohir Bahalul (new MK)
  • 18. Eitan Broshi (new MK)
  • 19. Michal Biran
  • 20. Nahman Shai
  • 21. Kasenya Svetlova (new MK)
  • 22. Ayelet Nahmias Verbin (new MK)
  • 23. Yossi Yona (new MK)
  • 24. Ayal Ben-Reuven (new MK)

Joint Arab List

  • 1. Ayman Odeh (new MK)
  • 2. Masud Ganaim
  • 3. Jamal Zahalka
  • 4. Ahmed Tibi
  • 5. Aida Touma-Suleiman (new MK)
  • 6. Abdul Hakim Haj-Yahia (new MK)
  • 7. Hanin Zoabi
  • 8. Dov Khenin
  • 9. Talab Abu Arar
  • 10. Youssef Jabarin (new MK)
  • 11. Basel Ghattas
  • 12. Osama Sa’adi (new MK)
  • 13. Abdallah Abu Meurash (new MK)

Yesh Atid

  • 1. Yair Lapid
  • 2. Shai Piron
  • 3. Yael German
  • 4. Meir Cohen
  • 5. Yaakov Peri
  • 6. Ofer Shelah
  • 7. Haim Yellin (new MK)
  • 8. Karin Elharar
  • 9. Yoel Razvozov
  • 10. Aliza Lavie
  • 11. Mickey Levy

Kulanu (all new MKs)

  • 1. Moshe Kahlon
  • 2. Yoav Galant
  • 3. Eli Elaluf
  • 4. Michael Oren
  • 5. Rachel Azaria
  • 6. Tali Ploskov
  • 7. Yifat Sasa-Biton
  • 8. Eli Cohen
  • 9. Roey Folkman
  • 10. Merav Ben-Ari

Jewish Home

  • 1. Naftali Bennett
  • 2. Uri Ariel
  • 3. Ayelet Shaked
  • 4. Rabbi Eli Ben-Dahan
  • 5. Nissan Slomiansky
  • 6. Yinon Magal (new MK)
  • 7. Mordecai Yogev
  • 8. Bezalel Smotrich (new MK)

Shas

  • 1. Aryeh Deri
  • 2. Yitzhak Cohen
  • 3. Meshulam Nehorai
  • 4. Yaakov Margi
  • 5. David Azulay
  • 6. Yoav Ben-Tzur
  • 7. Yitzhak Vakhnin

United Torah Judaism

  • 1. Yaakov Litzman
  • 2. Moshe Gafni
  • 3. Meir Porush
  • 4. Uri Maklev
  • 5. Menahem Eliezer Mozes
  • 6. Yisrael Eichler

Yisrael Beytenu

  • 1. Avigdor Liberman
  • 2. Orly Levi-Abekasis
  • 3. Sofa Landver
  • 4. Ilan Shohat (new MK)
  • 5. Sharon Gal (new MK)
  • 6. Hamad Amar

Meretz

  • Zehava Galon
  • Ilan Gilon
  • Issawi Freij
  • Michal Rozin
  • Tamar Zandberg

Israel Musings March 18, 2015: Obama’s sore loser reaction to Netanyahu’s win no congratulations only threats

ISRAEL MUSINGS

ISRAEL MUSINGS: OP-EDS & ARTICLES

Obama’s sore loser reaction to Netanyahu’s win no congratulations only threats

March 18, 2015

President Barack Obama and his administration are acting like sore losers on Wednesday, March 18, 2015 a day after Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu solidified a major victory in Israel’s elections on Tuesday, March 17. Netanyahu’…

Israel Political Brief March 17, 2015: TV exit polls show Netanyahu set to retain premiership

ISRAEL POLITICAL BRIEF

ISRAEL POLITICAL BRIEF: ISRAEL NEWS

TV exit polls show Netanyahu set to retain premiership

Source: Times of Israel, 3-17-15

Likud ahead or level with Zionist Union in all three exit polls, better placed to build coalition; Netanyahu’s efforts in final days drew him level with Herzog; delight in Likud, dismay in Zionist Union; Jewish…READ MORE

Full Text Israel Political Brief March 17, 2015: Netanyahu warns Likud is losing the election

ISRAEL POLITICAL BRIEF

ISRAEL POLITICAL BRIEF: ISRAEL NEWS

Netanyahu warns Likud is losing the election

“We’re in a fateful campaign. There is still a meaningful gap between Labor and Likud. The only way to shrink the gap is to go to the ballot box and vote ‘Mahal.'”

“The gap between Labor and Likud is based primarily on foreign funds that flow in vast quantities to leftist NGOs. Its purpose is to replace a Likud government headed by me with a left government supported by the Arab list.”

“Ayman Odeh, who supports [Zionist Union leader Isaac] Herzog, has already said not only that I must be replaced, but that I should be put in prison for defending the citizens of Israel and the lives of IDF soldiers [during last summer’s Gaza war]…. A left government that depends on such a list will surrender at every step, on Jerusalem, the 1967 lines, on everything, and therefore there’s an immense effort of leftist NGOs to mobilize voters from the left bloc, primarily in the Arab sector, and in areas where leftists vote.”

“I want to clarify: there is nothing illegitimate with citizens voting, Jewish or Arab, as they see fit. What is not legitimate is the funding, the fact that money comes from abroad from NGOs and foreign governments, brings them en masse to the ballot box in an organized fashion, in favor of the left, gives undue power to the extremist Arab list, and weakens the right bloc in such a way that we will be unable to build a government — despite the fact that most citizens of Israel support the national camp and support me as the prime minister from Likud.”

 

כל היום הפוליטיקאים מדברים בתקשורת. ציפי, בוז’י ויאיר לפיד, דיברו בכל אולפן אפשרי ועשו תעמולת בחירות בוטה.

היחיד שהחליטו לאסור עליו לדבר בתקשורת – זה אני. ראש הממשלה מהליכוד.

אף אחד לא יסתום לנו את הפה.

במדינה דמוקרטית גם לראש הממשלה מהליכוד יש זכות לומר את דברו. הנה הדברים שהם רצו שלא תשמעו. אני אומר לכם אותם כאן בפייסבוק:
===
אנחנו נמצאים במערכה גורלית. יש עדיין פער משמעותי בין “העבודה” לבין “הליכוד”.

הדרך היחידה לצמצם את הפער היא לבוא אל הקלפי ולהצביע מחל. הפער בין “העבודה” לבין “הליכוד” נובע בראש ובראשונה מכסף זר שמוזרם בהיקפים עצומים לעמותות השמאל.

מטרתן היא להחליף את ממשלת הליכוד בראשותי בממשלת שמאל, בתמיכת הרשימה הערבית.

איימן עודה, יו”ר הרשימה הערבית המשותפת, שתומך בהרצוג, כבר אמר שצריך לא רק להחליף אותי אלא גם להכניס אותי לכלא, על כך שהגנתי על חיי אזרחי ישראל ועל חיילי צה”ל.

הם אומרים שהחמאס אינו ארגון טרור. זו היא הרשימה שתומכת בבוז’י, זו הרשימה שיש לו איתה הסכם.

ממשלת שמאל שתהיה תלויה ברשימה כזו תכנע לכל אורך הדרך.

ולכן יש מאמץ כביר של עמותות השמאל להביא בוחרים לגוש השמאל, בעיקר במגזר הערבי ובאזורי בחירה של השמאל.

אני מבקש להבהיר: אין שום פסול בהצבעת האזרחים, יהודים וערבים כאחד, לפי ראות עיניהם.

הפסול הוא בכך שכסף רב מחו”ל של עמותות וממשלות זרות, מביא אותם בהמוניהם לקלפי בצורה מאורגנת.

כסף זר זה מעוות את הרצון האמיתי של אזרחי ישראל לטובת השמאל, ומעניק כוח מופרז לרשימה הערבית הקיצונית.

זה יכול להקטין את גוש הימין באופן כזה שלא נוכל להרכיב ממשלה, אף על פי שרוב אזרחי ישראל תומכים במחנה הלאומי ובי כראש הממשלה מטעם “הליכוד”.

לנו אין את עמותות השמאל, לנו אין את V-15. לנו יש אתכם, מצביעי המחנה הלאומי. צאו בהמוניכם אל הקלפיות.

יש עוד זמן. בואו להצביע מחל כדי לצמצם את הפער בין הליכוד ל”עבודה”.

אם הרכבת הממשלה תוטל עליי, ארכיב ממשלה של המחנה הלאומי. לא תקום ממשלת אחדות עם “העבודה”. אין דרך לגשר על הפערים בינינו.

לכן אני פונה למצביעי המחנה הלאומי: אם אתם רוצים שאני ארכיב את הממשלה ולא השמאל – אתם חייבים להצביע רק לליכוד. רק מחל. אין שום מפלגה אחרת.

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

Join 40 other followers

%d bloggers like this: