Israel Political Brief April 24, 2012: Yom Hazikaron: PM Benjamin Netanyahu Attends Yad Lebanim Memorial Flag-Lowering Ceremony in Jerusalem



Memorial Day: Israel’s Flag at Half Staff

PM Binyamin Netanyahu attended a flag-lowering ceremony in Jerusalem, saying ‘it cuts your life in two’ when a family member dies in war
Binyamin Netanyahu, Memorial Day

Binyamin Netanyahu, Memorial Day

Prime Minister Binyamin Netanyahu, Knesset Speaker Reuven Rivlin, and Israel’s Chief Rabbis on Tuesday attended a flag-lowering ceremony in Jerusalem as Memorial Day is set to begin.

“For bereaved families, time stops when you get the terrible news… it cuts your life in two: what was before, and what will never be again,” Prime Minister Binyamin Netanyahu told more than 200 soldiers and bereaved families gathered for the Yad Lebanim Memorial for the Fallen in Israel’s Wars.

“When you hear the siren tonight, we will turn into one family, and the citizens of Israel will be united in our remembrance,” Netanyahu said, recalling his own brother – Yoni Netanyahu – who was killed during the 1976 Entebbe rescue operation.

Yad Lebanim (“A Memorial for the Sons”) is the organization that supports bereaved families in cooperation with the Defense Ministry and official government bodies. The Jerusalem memorial, located near the government quarter, is the central memorial for soldiers killed in action in the capital.

Memorial Day for Israel’s fallen soldiers and victims of terror will officially commence Tuesday night at 20:00 local time when the siren at the Western Wall is sounded for one minute of silent remembrance.

The ceremony there will be attended by President Shimon Peres, IDF Chief of Staff Benny Gantz, and many families bereaved by war and terror.

Another siren will sound at 11 a.m., bringing the entire country to a standstill in memory of the fallen soldiers and those killed by acts of terror. Memorial events will take place at military cemeteries, at schools and places of work.

The number who have fallen in IDF service and in terror attacks in Israel since the First Aliya in 1860 presently stands at 22,993.

During its War of Independence the Jewish state lost 6,373 of its people, about 1% of its population, in the war. Of those 2477 were civilians. Some 120 foreign nationals, tourists, and workers were also killed during Israel’s War of Independence.

Last year, 15 Israelis were killed in hostilities. A total of 126 soldiers died while on active duty with the IDF during 2011, as well.

A ceremony at the Knesset this evening will include the reading of “memory poems” by the Knesset Speaker, assorted government ministers, and Israel’s police commissioner, Yohanan Danino.

The poems are written by the bereaved families and friends of Israel’s fallen soldiers and victims of terror.

The flag will remain at half-staff until sundown on Wednesday, when Yom Haatzmaut – Israeli Independence Day – begins.


Memorial Day: Israel Prepares to Remember

Natalie Leiba, sister of late Lt. Col. Yehuda Ben Shabbat, told Arutz Sheva that Memorial Day is when memories well up, and loss pervades
Fallen Soldier's Tomb

Fallen Soldier’s Tomb
edk תקשורת

As Israel prepares to begin its Yom Hazikaron [Memorial Day] observance on Tuesday evening many bereaved families are reminded their lives contain a vacuum….

Yom Hazikaron is not only the day on which Israel honors its fallen soldiers, but also those killed in terror attacks by those seeking the destruction of the Jewish state.

Memorial services are held in cemetaries, government buildings, military bases, schools, and private venues to honor the dead and remind the Jewish nation of the cost of freedom and national sovereignty in its ancestral homeland.

Beginning at sundown on Tuesday, Yom Hazikaron will continue until sundown on Wednesday, when Israel’s 64th Independence Day celebration will begin.

Full Text Israel Political Brief April 24, 2012: PM Benjamin Netanyahu’s Remarks to the Bereaved Families on Yom Hazikaron



PM Netanyahu’s Remarks to the Bereaved Families

Source: PMO, 4-24-12

Following are Prime Minister Benjamin Netanyahu’s remarks to the bereaved families on the occasion of Remembrance Day for the Fallen of Israel’s Wars:

“My brothers and sisters, members of bereaved families, it was the heartfelt duty of our dear ones that led them to face the enemy.  It is the duty of our conscience that leads us to stand with eyes closed and not only remember but look toward the future as well.  Today, the People of Israel lay aside disagreements and stand as one beside you.  Today we remember the fallen of Israel’s wars, all of our dear ones.  Each one had a family.  Every name has a life’s story of its own; an entire world has been cut short.

As a member of a bereaved family, Remembrance Day is very significant for me.  It is not only a national day of remembrance, it is also a private day of remembrance for me and my family, as it is for all of you.

After Remembrance Day, the State of Israel will celebrate its 64th birthday.  The unbreakable bond between Remembrance Day and Independence Day underscores the fact that our dear ones who fell in Israel’s wars did not fall in vain.  Thanks to them, the State arose.  Thanks to them, the State of Israel will continue to develop and prosper, and thanks to them the members of the younger generation will also be able to live their lives in security and tranquility.

I can tell you, members of bereaved families: ‘Comfort you, comfort you My people‘ be comforted in the building up of the country, in the building up of Zion, and do not know sorrow anymore.”

Full Text Israel Political Brief April 24, 2012: PM Benjamin Netanyahu’s Speech at Yom Hazikaron Memorial Day Service



PM Netanyahu’s Address at Memorial Day Service

Source: PMO, 4-24-12

photo by GPO

Today, the State of Israel lowers its flag to half-mast in honor of the fallen soldiers and the bereaved families.  Like you, my dear brothers and sisters, on every Memorial Day I think of my dear fallen brother; I think about my parents who lost their beloved son, and about my brother Iddo, who lost his eldest brother.  And like many other citizens, I think about my brothers in arms who fell besides me, who are no more.
I remember Haim Ben Yona from Kibbutz Yehiam. Haim was an outstanding young man. He fell next to me while we were crossing the Suez Canal in the dead of night.
I also remember my fellow soldiers Zohar Ben Linik and David Ben Hamo, both remarkable fellows who were killed during preparations for a military operation, shortly after we enlisted together to the Special Forces unit Sayeret Matkal.  I escorted Zohar and David, who were seriously injured, to the hospital, where they were both pronounced dead.
Zohar was good looking, multi-talented and vibrant, an exceptional person.  David Ben Hamo died in my arms on the drive from the training ground to the hospital.  He came from Be’er Sheva; he was highly intelligent, a gifted athlete and an excellent student at the Boyer High School.  He had a nobility and gentleness that appealed to anyone who met him.  When they say that it’s the best ones who fall, they mean people like Haim and Zohar and David.
Decades later, I visited David’s home in Beer Sheva, and I went into his room.  The room was left exactly as he had left it the last time he was there.  For us, the bereaved families, time stops as soon as we get the terrible news. A brutal sword rips our lives in two, and our lives will never be the same.

When the siren goes off this evening, we will all become one family. The citizens of Israel will grieve singly, but will be united in remembrance.  They will bow their heads respectfully in memory of those who fell and sacrificed their lives to defend our people.  It is thanks to them that we were given our independence and the privilege to live securely in our country.

May their memory be blessed.

דברי ראש הממשלה נתניהו בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל של ארגון יד לבנים

יום שלישי ב’ אייר תשע”ב

מכובדי יו”ר הכנסת, ראובן ריבלין,
המשנה לנשיא ביהמ”ש העליון, השופט אליעזר ריבלין,
הרב הראשי לישראל, הרב שלמה עמר,
הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר,
סגן יו”ר הכנסת, חה”כ דני דנון,
ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת,
מנכ”ל משרד הביטחון, אודי שני,
מנכ”ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ’,
אלופי צה”ל,
יו”ר ארגון יד לבנים הארצי, אלי בן-שם,
יו”ר ארגון יד לבנים בירושלים, אלי דהן,
יו”ר ארגון אלמנות ויתומי צה”ל, הגברת נאווה שהם,
יו”ר האגודה למען החייל, אביגדור קהלני,
מתנדבי משרד הביטחון,
מפקדים וחיילים,
אבל מעל הכל – משפחות שכולות יקרות,

מדינת ישראל מורידה היום את הדגל לחצי התורן לאות הזדהות עם הנופלים ועם אחיהם, בני המשפחות השכולות. כמוכם, אחיי ואחיותיי, בכל יום זיכרון אני חושב על יקירי שנפל, אני חושב על הוריי שאיבדו בן אהוב ועל אחי עידו שאיבד את אחיו הבכור. כמו אזרחים רבים, אני נזכר בחבריי לנשק שנפלו לצידי, שאינם עוד.

אני נזכר בחיים בן יונה, בן קיבוץ יחיעם. חיים, שהיה משכמו ומעלה, שנפל לידי בקרב אש כשחצינו באישון ליל את תעלת סואץ. אני נזכר גם בחבריי לנשק, זהר ליניק ודוד בן חמו המופלאים, שנפלו בזמן ההכנות למבצע צבאי, זמן קצר לאחר שהתגייסנו יחד לסיירת מטכ”ל. ליוויתי את זהר ודוד הפצועים אנושות בדרך לבית החולים, שם נקבע מותם.

זהר היה יפה תואר, רב כישרונות, תוסס, אדם למופת. דוד בן חמו נפטר בזרועותיי במהלך הנסיעה משטח האימונים לבית החולים. הוא בא משכונה בבאר שבע, הוא היה נער מחונן, אתלט מוכשר, תלמיד מצטיין בפנימיית בויאר בירושלים. הייתה בו, בדוד, אצילות ועדינות ששבו את ליבם של כל אלה שהכירו אותו. כשאומרים שהטובים ביותר הם אלה שנופלים, מתכוונים לאנשים כמו חיים, זהר ודוד.

כשביקרתי עשרות שנים לאחר מכן בביתו של דוד בבאר שבע, נכנסתי לחדרו. החדר נשאר בדיוק כפי שהיה כשדוד עזב אותו בפעם האחרונה. עבורנו, המשפחות השכולות, הזמן נעצר ברגע שנתקבלה הבשורה המרה. חרב אכזרית ביתרה את חיינו לשניים ומה שהיה לפני לא ישוב עוד.

ביום הזה האומה כולה עוצרת מלכת ונעמדת דום. כשתישמע הצפירה הערב נהפוך כולנו למשפחה אחת. אזרחי ישראל יתייחדו ביגון ויתאחדו בזיכרון. הם ירכינו ראשם בהוקרה לאלה שנפלו ושהקריבו את חייהם להגנת עמנו. בזכותם ניתנה לנו עצמאותנו והזכות לחיות בביטחון בארצנו.

יהיה זכרם ברוך

Full Text Israel Political Brief April 25, 2012: PM Benjamin Netanyahu’s Speech at the Yom Hazikaron Memorial Service for IDF Fallen Soldiers on Mt. Herzl Military Cemetery



PM Netanyahu’s Speech at the Memorial Service for IDF Fallen Soldiers

Photo by GPO

Source: PMO, 4-24-12

We bow our heads and fly our flag at half-mast in honor of our loved ones, in commemoration of the members of the underground organizations, security forces, intelligence, police, and the IDF who fell in Israel’s campaigns.

Not far from here, Rachel the Matriarch wept for her children. Today, some 4,000 years later, we weep for our sons and daughters who fell for our right to be a free people in our country.

My fellow members of the family of bereavement, I am familiar with what you experience today, and on every day. I am one of you. How does one contain the torment of parents who have lost their son or daughter, the tragedy of children never knowing their fathers, the sensation of severed limbs felt by bereaved siblings, the never-ending longing of a young widow for adolescent love, never to be experienced again?

My brothers and sisters, I stand here today on Jerusalem’s Mount Herzl, as the Prime Minister of Israel and as a bereaved brother. Two days ago I came here with my family and I stood by the grave of my older brother, Yoni. Yoni, I miss you; I miss you today and every single day. I feel your absence at big events and little occurrences, at happy occasions and sad moments.

My brothers and sisters in the family of bereavement, we all feel that way. Memorial Days come and go, and suddenly we realize that the number of years without our loved ones exceeds the number of years we had them by our sides. As time goes on, when we face difficult moments we search for shreds of new memories, any mark of our fallen loved ones. When anyone says: “I knew him,” we immediately ask if they have a photograph with him, or a scrap of paper, a memory, a letter? We seek any anecdote that might breathe life into the lifeless, who are alive inside of us.

I know, time is supposed to heal everything. That is not true. The years pass and the ache remains. But in time, that flash of sharp pain is dulled by other instances filled with memories of the good times we had with our beloved.

Dear families, we feel that pain day in and day out. But today, on Memorial Day, our private pain becomes national grief. As we stand here by the graves of our fallen family members in cemeteries all over Israel, the entire nation stands with us. It stands in silence, bows its head and cherishes the memories of the fallen and their families. Today we are one big family, because our people, well versed in sorrow, knows that its independence exacted the price of the courage of our finest; it knows that it is thanks to those who fell that we are alive today.

May the memory of the fallen, the memory of our dearly loved ones, be forever cherished in the national memory.

דברי ראש הממשלה נתניהו בטקס יום הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל בהר הרצל

יום רביעי ג’ אייר תשע”ב

– הטקסט עבר התאמת עריכה –

מכובדי נשיא המדינה,

מכובדיי כולם,

בני המשפחות היקרים,

אנחנו מרכינים עתה ראש ודגל לכבודם, לזכרם של יקירינו, חללי מערכות ישראל שנפלו במחתרות, בזרועות הביטחון, המודיעין והמשטרה, ובצבא ההגנה לישראל. לא הרחק מכאן בכתה רחל אימנו על בניה. והיום, כמעט 4,000 שנים לאחר מכן, אנו מבכים את בנינו ובנותינו שנפלו על זכותנו להיות עם חופשי במולדתנו.

אחיי ואחיותיי למשפחת השכול, אני יודע מה עובר עליכם ביום הזה ובכל יום, אני אחד מכם. איך ניתן להכיל את הייסורים של הורים שאיבדו את בנם או בתם, את הטרגדיה של ילדים קטנים שלא יכירו לעולם את אביהם, את גדיעת האיברים שחשים אחים ואחיות שכולים, את הגעגוע האינסופי של אלמנה צעירה לאהבת נעורים שלא תשוב לעולם?

אחיי ואחיותיי, אני עומד כאן היום בהר הרצל בירושלים כראש ממשלת ישראל וכאח שכול. שלשום עליתי להר הזה עם משפחתי ועמדתי ליד קברו של אחי הבכור, יוני. יוני, אני מתגעגע אליך, אני מתגעגע אליך היום ואני מתגעגע אליך בכל יום. אתה חסר לי ברגעים הגדולים וברגעים הקטנים, ברגעים השמחים וברגעים העצובים.

אחיי ואחיותיי למשפחת השכול, כך כולנו מרגישים. יום זיכרון רודף יום זיכרון ופתאום אנחנו מגלים שמניין השנים שיקירינו כבר אינם איתנו גדול ממניין השנים שהם היו לצידנו. עם חלוף הזמן בצר לנו אנחנו מחפשים כל בדל של זיכרון חדש, כל סימן ליקירנו שנפלו. כשמישהו ניגש אלינו ואומר – הכרתי אותו, אנחנו מיד שואלים – יש לך צילום משותף? אולי איזו פיסת נייר? זיכרון כלשהו? אולי איזה מכתב? אנחנו מחפשים את הסיפור הקטן ביותר שיפיח חיים במתים שחיים בתוכנו.

אני יודע, אומרים שהזמן מרפא הכל. זה איננו נכון. השנים חולפות והכאב נשאר. אבל עם השנים נמהל אותו רגע של כאב חד ברגעים אחרים של זיכרון הימים הטובים שידענו במחיצת היקרים לנו מכל.

משפחות יקרות, זהו הכאב שאנחנו חשים יום יום, אבל ביום הזה, יום הזיכרון, הכאב הפרטי שלנו הופך ליגון לאומי. בעומדנו כאן, ליד קברי יקירינו בבית העלמין ברחבי הארץ העם כולו עומד סביבנו. עומד בדממה, מרכין ראש ומאמץ לליבו את הנופלים ומשפחותיהם. והיום כולנו משפחה אחת גדולה. כי עמנו למוד הסבל יודע שחירותו הושגה במחיר גבורתם של טובי בנינו, יודע שבזכות הנופלים אנו חיים.

יהי זכרם של הנופלים, זכרם של יקירינו, נצור בזיכרון האומה לעד

%d bloggers like this: